מאת: נועה שידלו
בניגוד לתחושות דאגה או דחק אשר חולפות, תחושת חרדה עשויה להימשך לאורך זמן.
החרדה אינה נובעת מגורם מעורר דחק חיצוני או סיטואציה מאיימת, ולכן אינה חולפת כאשר הגורם חולף (בניגוד למשל ללחץ שלפני מבחן גדול או ראיון עבודה חשוב). אז מהי חרדה ומה עושים כאשר אינה חולפת? על כך בכתבה הבאה.
מהי חרדה?
כל אדם חווה תחושות דאגה, לחץ, אי-נוחות ומתח מפעם לפעם, במיוחד בתקופות של עומס ואתגר.
לעומת זאת, חרדה מופיעה ללא גורם חיצוני ידוע או סיבה ברורה, לא חולפת בקלות ועשויה להקשות על ההתמודדות היומיומית עם המשימות השוטפות ולהוביל לפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים.
כאשר החרדה אכן מקשה על התפקוד בצורה משמעותית, ניתן לאבחן הפרעה נפשית. מדובר בתופעה מוכרת ונפוצה, אשר פוגעת בכ-5 עד 10 אחוז מהאוכלוסייה.
תחושת מצוקה וחרדה רגעית היא טבעית. עם זאת, הפרעות חרדה אינן רגעיות או חולפות. מדובר בקבוצה של הפרעות נפשיות שמאופיינות בתחושה עיקשת של פחד וחרדה. תחושת חרדה זו עשויה להוביל להימנעות מלימודים, עבודה, אירועים משפחתיים, יצירת קשרים חבריים או זוגיים ועוד.
מהם סוגי החרדה הנפוצים?
- הפרעת חרדה כללית: חרדה עיקשת ועקבית בנוגע לאירועים או פעילויות שונות.
- אגורפוביה: פחד משהייה בחללים או מצבים בהם האדם חש בסכנה, חסר אונים או מובך וכתוצאה מכך הימנעות משהייה בחללים או מצבים אלה.
- הפרעת פאניקה: כוללת אפיזודות חוזרות של התקפים המתבטאים בתחושה פתאומית של חרדה עוצמתית (התקפי פאניקה).
- אילמות סלקטיבית: מתבטאת לרוב אצל ילדים. הימנעות חוזרת מדיבור בסיטואציות מסוימת כגון בגן או בבית הספר.
- חרדת נטישה: חרדה המאופיינת בפחד רב מנטישה על ידי דמויות משמעותית בחייו של הילד או המבוגר. עשויה לנבוע מחוויות קשות וטראומות בילדות בהן הילד/ה חש/ה נטוש/ה ולבד.
- חרדה חברתית: חוויה של חרדת גבוהה והימנעות ממצבים חברתיים בהם האדם חווה תחושת מודעות עצמית גבוהה ולא נעימה, פחד ממבוכה או מכך שאחרים ישפטו אותו.
- פוביות ספציפיות: חרדה סביב נושאים מסוימים כגון חפצים או חיות, או סיטואציות שונות והרצון להימנע מהם. לעיתים עצם המחשבה על הגורם מעורר החרדה עשויה להוביל לתחושת חרדה עזה.
איך מזהים חרדה?
באומרנו תחושת חרדה שלא עוברת, השאלה היא גם מהי חרדה? וכיצד היא באה לידי ביטוי פיזי.
התסמינים הבאים יוכלו לעזור לכם לבחון זאת, ולשקול אם לפנות לייעוץ מול בעל מקצוע.
תסמיני החרדה עשויים לכלול:
- תחושת עצבנות, אי-שקט ו/או מתיחות
- דופק מואץ וזיעה קרה
- תחושה של סכנה קרובה או פאניקה
- נשימה מואצת
- תחושת עייפות ו/או חולשה
- קשיי שינה
- קשיי עיכול
- קשיי ריכוז
- קושי בוויסות רגשות, מחשבות ודאגות
- הימנעות או רצון עז להימנע ממצבים מעוררי חרדה (טריגרים)
מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע?
פנייה לרופא המשפחה
במידה ותחושות המועקה ואי-הנוחות שאתם חווים חדשות, מומלץ תחילה לפנות לרופא משפחה ולשלול הסבר רפואי לתחושות אלה.
ישנם מצבים רפואיים, הורמונליים ונוירולוגים שעלולים להשפיע על המצב הנפשי ולעיתים מאובחנים לא נכון כבעיות נפשיות (למשל, חוסר איזון בבלוטת התריס).
פנייה לעזרה נפשית
במידה ונשלל הסבר רפואי לתחושות אלה, ניתן לפנות לקבלת עזרה נפשית על ידי מומחה/חית בתחום בריאות הנפש כגון פסיכולוג/ית או פסיכותרפיסט/ית.
טיפול נפשי יכול לסייע להתמודד עם המחירים הנפשיים והתפקודיים של החרדה (כגון פגיעה בתפקוד בעבודה או בקשרים זוגיים) וכן ללמוד טכניקות ויסות והתמודדות כאשר החרדה מופיעה.
ישנם מספר סוגי טיפול שונים המומלצים לעבודה עם חרדה, ביניהם פסיכותרפיה באמצעות שיחות או טיפול קוגנטיבי-התנהגותי.
אבחנה של הפרעת חרדה
אבחנה של הפרעת חרדה ניתנת על ידי פסיכיאטר/ית או פסיכולוג/ית, דרך סדרה של שאלות בנוגע לאופי החרדה, תדירות החרדה והשפעות החרדה.
במידה ותקבעו פגישת ייעוץ פסיכיאטרי, ייתכן שהמטפל/ת יציע/ה לכם לשקול טיפול תרופתי על מנת לסייע בשליטה והפחתה של עוצמת התסמינים.
