נועה שידלו
פגיעה עצמית לא אובדנית (NSSI: non-suicidal self-injury) היא התנהגות שבה אדם מבצע פגיעה עצמית מכוונת בגופו, שלא במטרה ליטול את חייו. פגיעה עצמית תכלול לרוב יצירת חתכים בעור, הכאה עצמית, הטחת הראש בחפץ קשה וכוויות עצמיות, אך עשויה לכלול כל פעילות שיש בה פגיעה בשלמות הגוף ושאינה נחשבת למקובלת חברתית (בניגוד למשל לפירסינג או קעקועים). בדרך כלל, אנשים הפוגעים בעצמם יתנסו ביותר משיטה אחת.
פגיעה עצמית נפוצה יותר בקרב מתבגרים ואנשים צעירים. פעמים רבות, הפגיעה העצמית תחל בגיל ההתבגרות. אנשים הסובלים מקשיים נפשיים כגון חרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך וקושי בויסות רגשי, וכן אנשים שחוו טראומות, הם בעלי סיכוי מוגבר יותר לפגיעה עצמית.
למה אנשים פוגעים בעצמם?
סיבות לפגיעה עצמית עשויות להיות מגוונות ולהשתנות מאדם לאדם, אך הנפוצות הן:
- תחושת ריקנות פנימית ונסיון להרגיש ״חי״ או ״ממשי״ באמצעות הפגיעה העצמית
- ניסיון ״לחוש" את הגוף
- לוודא שאני נמצא/ת, לא חולמ/ת״ (לרוב מתקשר עם חוויות של דיסוציאציה או ניתוק)
- קושי לזהות, להביע ולווסת רגשות, כולל תגובתיות לטריגרים שונים
- בדידות או תחושה של חוסר מובנות על ידי אחרים
- נסיון לחוש הקלה או להפסיק את הכאב, להפוך כאב נפשי למשהו מוחשי
- קריאה לעזרה או נסיון לתקשורת ״כמה אני סובל/ת״
- הענשה עצמית ו/או של האחר
- ניסיון ל"טיהור" עצמי
הפגיעה העצמית מהווה נסיון לפתור בעיה, נסיון התמודדות או הקלה על תחושות קשות, או נסיון לקבל שליטה על הגוף. אנשים רבים שפוגעים בעצמם סובלים גם מהפרעת אכילה, שימוש יתר באלכוהול ו/או סמים, נהיגה לא זהירה ועוד.
הפגיעה העצמית מהווה בעצם מפלט, על ידי החלפת הכאב הנפשי בכאב מוחשי, ואף דרך ליצור תחושה חיובית מסוימת בעקבות תחושת ההקלה. עם זאת, תחושת ההקלה או השליטה היא זמנית, ולכן האדם הפוצע את עצמו ימשיך זאת שוב ושוב.
כך יווצר מעגל הרסני בו האדם ירגיש לכוד בהתנהגות הרסנית שאין לו שליטה עליה. הפגיעה העצמית יכולה להופיע גם בעקבות אירועים טראומטיים שטרם עובדו.
כיצד נזהה אם מישהו פוגע בעצמו?
לא תמיד תהיה דרך ודאית לדעת אם אדם פוגע בעצמו, אך חשוב להכיר את סימני האזהרה שעשויים לאותת על פגיעה עצמית:
- פציעות תדירות הכוללות חתכים או כוויות ללא הסבר מספק להופעתן
- לבישת בגדים ארוכים גם בימים חמים (במטרה להסתיר את הסימנים)
- ביטחון עצמי ירוד ודימוי גוף בעייתי
- קושי להתמודד רגשית עם אתגרים שונים מבלי לחוש מוצף
- תפקוד ירוד בחיי היומיום (עבודה, לימודים וכדומה)
- בעיות במערכות יחסים או חרדה והימנעות מהן
פגיעה עצמית והתאבדות
על אף שהמטרה בפגיעה עצמית לא אובדנית אינה לגרום למוות, בעקבותיה עלול להגרם נזק גדול או תאונה, שבמקרי קיצון יוביל לסיבוכים רפואיים ואף למוות.
בנוסף, במקרים קשים של פגיעה עצמית ממושכת, האדם הסובל עשוי להרגיש מיואש, בין היתר מחוסר היכולת שלו לשלוט בהתנהגות זו, בעלת האופי הממכר, ולנסות להתאבד כתוצאה מתחושת הייאוש וחוסר האונים. לכן, חשוב מאוד לקבל טיפול מתאים בהקדם.
מתי לפנות לעזרה?
אם פגעת בעצמך, אף בצורה מינורית, או חשבת על פגיעה עצמית, כדאי לך לפנות לעזרה מקצועית. כל צורה של פגיעה עצמית היא תסמין של מצוקה רצינית שראוי להתייחסות.
אם אתה חושד שאדם קרוב פוגע בעצמו, או שהוא סיפר לך על מחשבות של פגיעה עצמית, הבע את הדאגה שלך, תמוך בו ועודד אותו לפנות לקבלת עזרה נפשית.
דרכי טיפול
טיפול בפגיעה עצמית יכול לכלול טיפול נפשי פרטני או קבוצתי, טיפול במרפאת יום ובמקרי קיצון גם אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. טיפול יעיל לפגיעה עצמית יכלול לרוב שילוב בין טיפול תרופתי וטיפול נפשי. במידה והפגיעה העצמית קשורה בחוויות טראומטיות מן העבר, רצוי לזהות ולטפל גם בהן, ככל שניתן.
לעתים הדבר ידרוש תקופת הכנה במהלכה האדם יכיר ויחזק את כוחותיו וילמד להיעזר במשאבים שונים כדי להתמודד עם טראומות עבר.
טיפול תרופתי יכול לסייע בויסות חרדה, דיכאון ומחשבות או התנהגויות טורדניות-כפיתיות שעשויות להתלוות לפגיעה העצמית. בנוסף, טיפול נפשי יכול לעזור לאדם להגיע לתובנות לגבי הסיבות לפגיעה העצמית, וכן לפתח יכולת הכלה וכלי התמודדות חדשים לאותם מצבי מצוקה, שיחליפו את הפגיעה העצמית.
במידה וישנה תחלואה כפולה, כגון התמכרות או הפרעת אכילה, על הטיפול לכלול התייחסות גם לכך.
מעוניינים להתייעץ על פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות, גיל ילדות או בגילאים בוגרים ומבוגרים? באפשרותכם להיוועץ עם המטפלים והמטפלות הרשומים בטנא.
מקורות וקריאה נוספת:
מאמר מקיף באנגלית על תסמונת NSSI
מאמר באנגלית של Mayo Clinic
ניתן לפנות לעזרה דרך הגורמים הבאים:
- ער"ן: עמותה המעניקה שירותי עזרה נפשית, בטל' 1201 או באתר
- סהר: עמותה לסיוע ותמיכה נפשית לאנשים במצבי מצוקה נפשית קשה או השוקלים התאבדות דרך צ'אט אינטרנטי
- פנייה לרופא/ת המשפחה או ישירות לטיפול נפשי אצל מטפל/ת מוסמך
