משאבים בעת משבר

מאת: נועה שידלו

זוהי אחת התקופות המאתגרות ביותר שידענו כחברה וכיחידים. רבים מאיתנו מגויסים כעת כדי לתמוך ולחבק את הקרובים אלינו, אלו שאיבדו בני ובנות משפחה, חברים וחברות, בני ובנות זוג, אלו שחוו זוועות בעוטף, בנובה ובמקומות נוספים, אלו שלא יודעים עוד מה עלה בגורל יקיריהם, אלה שנמנים עם כוחות הבטחון השונים ופועלים כמיטב יכולתם ובאומץ לב למען שלומינו.

בתקופה קשה זו, המלאה בשכול ואי-וודאות, חשוב שנעשה כל שנוכל כדי לשמור על החוסן הפנימי שלנו. שמעתי בימים האחרונים לא פעם משפטים כגון, "לי אסור להתלונן, אני לא הייתי שם" או "אני לא מבינה למה אני מרגישה ככה, לי לא קרה כלום", אך חשוב שנבין שכולנו כעת נמצאים במצב של טראומה קולקטיבית ושעלינו להשקיע מאמצים כדי לשמור על עצמנו – ורק כך נוכל באמת לעזור גם לאחרים לאורך זמן מבלי לכלות את המשאבים שלנו.

במאמר זה נבין מהם משאבים, מדוע הם חשובים לנו בכל עת ובמיוחד בעת משבר, כיצד ניתן לזהות ולהתחבר למשאבים שלנו, ואיך אף לייצר משאבים נוספים במטרה לחזק את החוסן שלנו.

מהם משאבים?

משאבים הם כל דבר שמחזק ומעצים אותנו, אלו נכסים שעומדים לרשותנו במטרה להצליח במשימה, להגיע להישגים או לענות על צורך.

משאבים עשויים להיות פיזיים, אנושיים, כלכליים ועוד. הם הכרחיים לתפקוד ולהתפתחות של אנשים, ארגונים וחברות. כאמור, משאב יכול להיות כל דבר שהוא בעל ערך עבורנו ותורם לנו. ישנם משאבים מתחדשים ומשאבים מתכלים ומשאבים חיצוניים ופנימיים.

ישנן אף תפיסות שמגדירות סטרס וטראומה כמצבים בהם המשאבים שזמינים לאדם ברגע מסוים אינם מרגישים או נחווים כמספיקים כדי להתמודד עם נסיבות ודרישות המצב הנתון.

לכן, תהליך נכון של ניהול והקצאת משאבים הוא קריטי לא רק בניהול פרויקטים – אלא גם בניהול שלנו עצמנו.

מה קורה למשאבים שלנו בעת משבר?

בעתות משבר, אנו עשויים לחוות מחסור במשאבים, להילחם כדי לשמור על משאבים ואף לנהל מחדש את הקצאתם. לא פעם אנו נתמקד במשאבים חומריים, למשל, כשנדאג להצטייד בתאורת חירום ומאגרי מזון, אך נזניח את המשאבים הרגשיים שלנו.

ה- Wellbeing שלנו הוא אחד המשאבים החשובים ביותר בעת משבר. החוסן הרגשי, מנגנוני ההתמודדות ומערכות התמיכה שלנו הן הכרחיות כדי לנווט דרך רגעים קשים.

השפעה על הגוף

הגוף והנפש קשורים זה בזה, ולמשברים יש מחיר רגשי כבד שעשוי אף להוביל למחירים גופניים.

ישנם מחקרים רבים שזיהו קשר מוכח בין מצוקות ומתח מתמשך שאינו מקבל מענה לבין התפתחות של מחלות ובעיות גופניות בהמשך. לכן, לא מדובר רק בעניין רגשי אלא גם גופני.

אז איך אפשר לזמן ולהיעזר במשאבים ברגעים קשים?

בתקופה רגועה, אנו יכולים לנסוע לפגוש קרובי משפחה אהובים או ללכת לטייל בחוף הים. עבור רובנו, אפשרויות אלה אינן זמינות בעת מלחמה – אך החדשות הטובות הן שיש לנו את היכולת לזמן ולהיזכר ברגעים שימלאו אותנו בכוחות ושיהפכו למשאבים עבורנו, גם אם הם לא זמינים לנו פיזית.

דוגמאות למשאבים

• החיוך של הילד/ה שלי
• החיבוק של אמא/אבא שלי
• עצה טובה שקיבלתי
• רגע טוב שהיה לי עם אדם קרוב
• האהבה של בן/בת הזוג שלי
• היופי של הטבע
• שיר אהוב שגורם לי להרגיש טוב
• התחושה כשאני מלטפ/ת את חיית המחמד שלי

תרגול משאוב

• בחרו משאב (אם אינכם בטוחים באיזה לבחור, אתם יכולים למצוא רעיונות והצעות למשאבים בדוגמאות למעלה.)
• שבו זקופים בתנוחה שנוחה לכם, עצמו עיניים והחלו לבצע מספר נשימות עמוקות. שחררו את האויר באיטיות.
• התחילו לנסות לדמיין את המשאב תוך שימוש בכמה שיותר פרטים וחושים (למשל, אם בחרתי בחיבוק של אמא שלי, אנסה לדמיין את הסיטואציה בה היא מחבקת אותי, אנסה להריח את הריח שלה, אנסה לחוש את החום, את המגע העוטף. אני יכולה לנסות לדמיין ממש כל פרט ופרט – מה אני לובשת, מה היא לובשת, איפה אנחנו נמצאות, איזה צלילים יש ברקע.)
• שימו לב מה קורה לכם בגוף ושימו לב לנשימות שלכם (האם הנשימה מתעמקת? מאטה? מה קורה לקצב הלב שלי? האם הכיווץ בין הגבות מתרכך? האם עובר בי רעד נעים או ניטרלי? האם חם לי? האם אני מפהק/ת?
• נסו לתאר לעצמכם את התחושה שעולה (מהי התחושה שעולה? איפה היא מתמקמת בגוף? האם היא סטטית או זזה ממקום למקום? האם יש לה משקל? האם היא קלה או כבדה? מה הצבע שלה?)
• שהו בתחושה ונסו לעגן אותה בגוף, כדי שבפעם הבאה שתרגישו מצוקה, תוכלו להתחבר ביתר קלות למשאב שהוביל לתחושה זו, ולתחושה עצמה, שהפכה להיות חלק ממנו.
  (שימו לב, מדובר בהצעה לתרגול בלבד וזה ממש בסדר אם אינכם מצליחים אחד או יותר מבין השלבים המוצעים).

משאבים נוספים בעת משבר

מערכות תמיכה

משפחה, חברים, בני ובנות זוג וקהילה. מערכת תמיכה חזקה עוזרת לתחושת הביטחון, מפיגה תחושות של בדידות ומייצרת שייכות. כל אלו בעלות השפעה מיטיבה על התמודדות עם משבר.

אובדן ואבל

התאבלות היא משאב רגשי שמסייע לאדם להתמודד עם אובדן.

כששוהים לרגע עם רגשות של עצב וצער עמוק, ושמים לב איפה אנו חשים אותם בגוף, אולי אפילו מניחים שם יד ויד נוספת באזור שכן (למשל בלב ובבטן העליונה) לרגע, נהיה יותר קל לנו להכיל אותן בגוף מבלי לחוש מוצפים והן נוטות לעבור כמו גל, גם אם יחזרו. הכלה זו מחזקת אותנו.

טיפול בעצמנו

טיפול בעצמנו יכול להיות תרגול מיינדפולנס, פעילות גופנית, מדיטציה ושמירה על הרגלים, כמו גם אמבטיה מרגיעה, קריאת ספר, צפייה בסדרה אהובה ועוד.

טיפול בעצמנו הוא קריטי בעת משבר ויכול לעזור לנהל ולהפחית את רמות המתח והמצוקה.

אמפתיה וחמלה

אמפתיה וחמלה של אחרים כלפינו הם משאבים רגשיים עבורנו אך לא פחות חשובה החמלה והאמפתיה שלנו לעצמנו ולאחרים.

אנשים רבים חשים אשמה וכעס עצמי כעת, למשל על כך שאינם מצליחים לצאת ולעזור לאחרים או כחלק מ-״אשמת ניצולים״. זכרו, בין אם אתם מרגישים שאתם מסוגלים לעזור ולהתנדב כדי להרגיש משמעות תוך כדי עשייה חשובה זו, בין אם אתם נלחמים כדי לדאוג לעצמכם ואינכם פנויים עוד לאף משימה נוספת, בין אם אתם רוצים לעזור אך חוששים לצאת מהבית, ובין אם אתם כלל לא מצליחים להתחיל לעכל את מה שקורה מסביב – התגובה שלכם היא טבעית.

אנשים שונים מגיבים בצורות שונות ובקצב שונה. בין היתר, דבר זה תלוי במשאבים הזמינים לאותו אדם ברגע נתון.

פנייה לעזרה

יש כעת משאבים רבים הזמינים למי שזקוק להם, כגון קווי סיוע, טיפולים חינם מטעם קופות החולים ומטפלים שמומחים בעבודה עם טראומה, זמני משבר ועתות חירום. אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לעזרה, אל תהססו לפנות לקבלת ייעוץ, ליווי ותמיכה רגשית על ידי מומחים בתחום בריאות הנפש.

כמו כן, תיעזרו במעגלים הקרובים לכם, כמו חברים ומשפחה, גם אם לרוב אתם רגילים להסתדר לבד ו/או להיות אלה שמעניקים עזרה לאחרים.

ונאחל לימים שקטים ובטוחים,