מהי מיזופוניה? על רגישות יתר לרעשים

מאת: נועה שידלו

נסו לחשוב באילו רעשים אתם נתקלים מהרגע שאתם פותחים עיניים: השעון המעורר, מכונת הקפה, הצפירות בכביש, הרעשים במשרד – כולנו חשופים כל יום לגירויים שמיעתיים רבים.

בעוד רובנו מצליחים לווסת גירויים אלה ואף לא לשים לב לחלק מהם, ישנם אלו שחווים תופעה אשר נקראת מיזופוניה, ועבורם, צלילים יומיומיים ורגילים מייצרים אי נוחות חמורה ואף תחושת מצוקה. במאמר זה נבין יותר על תופעה זו, תוך בחינת הגורמים, התסמינים ודרכי ההתמודדות.

מהי מיזופוניה?

מיזופוניה היא מצב די נדיר בו ישנן תגובות רגשיות עוצמתיות לרעשים או צלילים מסוימים. צלילים אלה, ״צלילי טריגר״, יכולים לנוע מרעש של לגימת מרק, להקשה על שולחן, לרעשי לעיסה, לשיעול ועוד.

אנשים עם מיזופוניה חווים תגובה רגשית שלילית עזה נוכח גירויים אלה, תגובה שיכולה לנוע בין ביטויי כעס, עצבנות, גועל ו/או חרדה בעת החשיפה אליהם.

מהם התסמינים של מיזופוניה?

מצוקה רגשית

תגובה רגשית שלילית חזקה המופעלת בעת החשיפה לצלילי הטריגר המסוימים, אליהם האדם רגיש, אשר מובילה למצוקה רגשית.

התנהגות הימנעותית

לא פעם אנשים עם מיזופוניה ינקטו בצעדים פעילים במטרה להימנע מגירויים מעוררי טריגר אלה.

הימנעותיות יכולה להתבטא בהתבודדות או באי לקיחת חלק בסיטואציות חברתיות, בשימוש באוזניות כדי לא לשמוע את רעשי הגירוי, או בבקשה מהסביבה הקרובה להימנע מייצור רעשים מעוררי טריגר.

השפעה על חיי היומיום

מיזופוניה עשויה להשפיע על חיי היומיום ועל התפקוד של הסובלים ממנה, בתחומי חיים שונים, כולל בסיטואציות חברתיות, בין היתר על ידי הימנעות ממצבים בעלי פוטנציאל חשיפה לגירויים.

כתוצאה מהימנעות מסיטואציות שונות, ו/או תגובות לכאורה מוגזמות ולא מידתיות למצב, עשוי אדם הסובל ממיזופוניה לחוות קשיים במערכות יחסים ו/או במקום עבודתו.

תופעות גופניות

בעת החשיפה לגירויים הצליליים מעוררי הטריגר, הסובלים ממיזופוניה עשויים לחוות תסמינים גופניים של עוררות ומתח, למשל דופק מהיר, זיעה קרה והיפר-מודעות לסביבה.

מהם הגורמים למיזופוניה?

על אף שהסיבה המדויקת להופעת מיזופניה איננה וודאית, מחקרים מצביעים על קשר בין מיזופוניה לבין גורמים סביבתיים וגנטיים, ביניהם:

• אסוציאציות וקישורים רגשיים שליליים – אדם עשוי ללמוד לקשר בין רעש לחוויה באמצעות תהליך התנייתי. לא פעם, חוויות טראומטיות מלווות ברגשות ״שליליים״ אשר מקושרים לרעשים מסוימים.
• נטיות גנטיות – ישנם ככל הנראה מרכיבים תורשתיים בהתפתחות מיזופוניה.
• חיווט המוח – נראה כי ישנו קשר בין מיזופוניה לאופן שבו המוח מעבד צלילים. מחקרים שעשו שימוש בטכנולוגית fMRI (functional magnetic resonance imaging) מצאו כי מוחם של אנשים הסובלים ממיזופוניה מגיב אחרת לגירויים קוליים, ממוחם של אנשים שלא סובלים ממצב זה. גירויים אלה מכניסים את מערכת העצבים האוטונומית למצב של אי שקט ודריכות.

כיצד ניתן להתמודד עם מיזופוניה?

החיים לצד מיזופוניה עשויים להיות מאתגרים, ולעיתים להוביל לקשיים במרחבי החיים השונים. עם זאת, ישנן אסטרטגיות ודרכי התמודדות שעשויות לסייע בהתמודדות עם התסמינים של מיזופניה ולהוביל לשיפור באיכות החיים.

• מיסוך צלילים – שימוש במכונות רעש לבן, צלילי טבע או מוזיקה כדי למסך ולהתגבר על חשיפה לצלילים מעוררי טריגר.
• טיפול CBT (Cognitive Behavioral Therapy) – טיפול מסוג זה יכול לסייע לאנשים למסגר מחדש מחשבות שליליות ומכך גם תגובות רגשיות ביחס לרעשים מעוררי טריגר.
• תרגול טכניקות הירגעות – תרגול קבוע של טכניקות הירגעות באמצעות נשימה, מדיטציה או יוגה יכול לסייע להרגיע את מערכת העצבים, להתמודד עם (ולנהל את) התגובות הגופניות שמתלוות למיזופוניה.
• חפשו תמיכה – דברו עם חברים ומשפחה על הקשיים ובמידת הצורך פנו לקבלת עזרה מגורם מוסמך בתחום בריאות הנפש.

האמצעים הללו תורמים ליצירת תחושת בטחון גדולה יותר ובכך מאפשרים את הרגעת מערכת העצבים האוטונומית.