הימים שבהם אנחנו נמצאים, ימי הקורונה, כוללים סוגים שונים של התמודדויות נפשיות, חלקן מורכבות מאוד.
כולנו נמצאים במצב כזה או אחר של הסגר, ומקיימים את חיינו בתוך הבית. הבית הוא מקום שיכול להיות נעים, אבל בימים אלה המינון של החיים בו עלול להיות גבוה מדי לרובנו. אם אנחנו חיים לבד, אנחנו עלולים לסבול מבדידות; אם אנחנו חיים עם בן או בת זוג, אנחנו עלולים להיקלע למריבות כתוצאה מחיים משותפים אינטנסיביים; ואם אנחנו מטפלים בילדים, אתגר הטיפול בהם גבוה במיוחד בימים כאלו.
רבים מאיתנו חשים חרדות בתחום הבריאותי ("מה יקרה אם משבר הקורונה יפגע בי וביקרים לי?"), וגם חרדות בתחום הכלכלי ("איך יראה מצבי הכלכלי בסוף המשבר?"). התחושה היא שגם "האחראים" לא לגמרי יודעים איך להתנהל מול הנגיף (מעניין לשים לב, שבבריטניה גם ראש הממשלה וגם הנסיך נדבקו בו). במובן הזה, קשה לחוש תחושה של יציבות, אין דרך לדעת שבתאריך כזה או אחר הדברים יתייצבו.
כאנשים שחיים בתרבות המערבית, ייתכן שהתרגלנו לחשוב על עצמנו ככאלה שיכולים להתגבר על כל מכשול. מגפות, סכנות או אסונות גדולים נחשבו למנת חלקם של בני הדורות הקודמים, הפחות מודרניים מאיתנו. לחלקינו, אפילו הסארס בתחילת המאה, נראה רחוק. סביר להניח שמשבר הקורונה ייגמר לבסוף, שימצאו תרופה או וחיסון לנגיף הזה, אך משהו כנראה ישתנה באופן בו אנחנו תופסים את עולמנו. תחושת השבריריות ואובדן השליטה כנראה תלווה אותנו עוד לתקופה ארוכה.
מטרת המאמר הזה היא להתייחס להזדמנויות הפסיכולוגיות של תקופת הקורונה, מבלי להתעלם לרגע מהקשיים שהוזכרו עד לנקודה זו. החיים בצל הקורונה הם באמת חיים לא פשוטים, וסביר להניח שכולנו מתערערים מהחוויה הזו בדרך כלשהי. לכן, נסו לקרוא את הדברים ולקחת מהם את מה שניתן, אבל זכרו שזה בסדר גם לכאוב ולהרגיש תסכול בתקופת הזמן שכזו.
אז מהם בכל זאת הדברים הטובים בימי הקורונה? מה אפשר להרוויח מהתקופה הזאת להמשך חיינו?
זמן – ראשית כל, הרבה מאיתנו הרוויחו זמן, וזאת הזדמנות אמיתית לפתח תחביבים ותחומי עניין שבשגרה אין להם כל כך מקום. נסו לחשוב – האם אתם מתרגלים מדיטציה/קוראים ספרים/עושים ספורט כפי שהייתם רוצים? גם בבית ניתן להתעמל. זה הזמן לפתח הרגלים חדשים ולהכניס לחיים עוד מיומנויות, למרות כל הלחץ שיש מסביב. לאנשים רבים תקופה זו מאפשרת חוויה יוצאת דופן עם בן/ת הזוג והילדים – "יחד" שהינו אינטנסיבי ולחוץ אך גם מאפשר קירבה שאינה מתרחשת בזמנים אחרים. זו הזדמנות להכיר מחדש את היקרים לך.
פרספקטיבה – חוץ מתחביבים ועיסוקים קונקרטיים, נוצרה לנו אפשרות אמיתית להסתכל על החיים שלנו מהצד ולראות אילו מרכיבים משמחים אותנו ומספקים אותנו ואילו מרכיבים פחות טובים עבורנו. מה אנחנו אוהבים בעבודה שלנו, ומה פחות? האם שגרת היומיום שלנו מתאימה לנו? באילו היבטים כן, ובאילו היבטים לא? לא בטוח שתהיינה עוד הרבה הזדמנויות שכאלו להסתכל על החיים מהצד.
חיבור לאנשים אחרים – בדרך כלל, כל אדם מרגיש את הקשיים של עצמו, ולא תמיד יכול לדעת מה התחושות של אחרים. הידיעה שכולם מושפעים ממשבר הקורונה, כל אחד בדרכו, מייצרת בינינו חיבור כלשהו, הופכת אותנו לקצת יותר דומים זה לזה. ואולי זה הזמן להושיט יד לאנשים שהינם בודדים במיוחד, או לאנשים במצוקה הזקוקים למילה טובה בתקופה זו. ייתכן שזה הזמן להתנדב למשהו בעל ערך חברתי, גם אם כעת זו התנדבות מרחוק.
חוסן נפשי – לפעמים, אחרי שעוברים משברים (אף אם במהלכם סובלים מאוד), יוצאים מהם עם כוח, עם ידיעה ברורה שיש לנו יכולת להתמודד. במובנים רבים, התקופה הקרובה לא תהיה פשוטה; אבל יש סיכוי שנצא ממנה כשאנחנו מבינים משהו חדש על עצמנו, ועל המשאבים והכוחות שלנו.
ויתור על אשלית השליטה – האפשרות להבין שאין לנו באמת שליטה בעולם יכולה להבהיל, אך גם לשחרר ולאפשר קבלה של המציאות באופן נינוח ופתוח יותר.
שמרו על עצמכם בתקופה הזאת. זה בסדר גמור להתבאס, להרגיש רע, לריב עם אנשים אחרים, להרגיש את החרדות מציפות. יחד עם כל זה, כדאי מדי פעם לעצור ולבדוק אם אנחנו גם מקבלים משהו מימי הקורונה. להבין שאולי זאת הזדמנות עבורנו לגדול ולצמוח כבני אדם.
