מאת: מיכל דוד, פסיכולוגית שקומית מומחית ומדריכה
"תָּעָה לְבָבִי, פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי; אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי, שָׂם לִי לַחֲרָדָה." ישעיה כ"א ד'
"מנגנון שהתהווה באופן ביולוגי כתגובה למצב של סכנה" – כך תיאר זיגמונד פרויד את החרדה. בשונה מפחד, החרדה מהווה תגובה לאיום פנימי לא ידוע, מעורפל או קונפליקטואלי.
הפרעת חרדה, לעומת זאת, מתוארת כתגובה בלתי נשלטת ובלתי רציונלית של תסמינים נפשיים ופיזיולוגיים לאירועי חיים נורמטיביים, ולעתים היא מופיעה ללא כל גירוי או אירוע מציאותי נראה לעין. הפרעת חרדה היא בבחינת מצב קיצון, שבו מופר האיזון הנפשי והפיזיולוגי.
התסמינים העיקריים משתנים מאדם לאדם. תסמינים נפשיים עשויים לכלול מחשבות טורדניות, מצב ריגושי מעורפל, חששנות, דאגת יתר, אימה ובעיקר תחושת מצוקה גדולה בלתי מוסברת.
התסמינים הפיזיולוגיים כוללים דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה, תחושת חנק, כאבים בחזה, סחרחורת, הפרעות שינה וביטויים גופנים נוספים.
המושג "הפרעות חרדה" מקיף מגוון רחב של הפרעות כאלו: הפרעת חרדה כוללת, חרדה קיומית, חרדת נטישה, חרדת טיסה, חרדה חברתית, חרדת מבחנים, תסמונת פוסט-טראומטית, התקפי פאניקה ועוד. הפרעת החרדה מובילה לירידה תפקודית בתחומי חיים שונים: בינאישי-חברתי, משפחתי, תעסוקתי ועוד.
כיצד מטפלים בהפרעת חרדה?
קיימות כיום שלוש אפשרויות עיקריות לטיפול בהפרעת חרדה.
- טיפול תרופתי (ניתן על ידי פסיכיאטר או רופא משפחה).
- טיפול נפשי (קיימות גישות טיפוליות שונות: טיפול דינמי – פסיכותרפיה, טיפול בגישה פסיכואנליטית, פסיכואנליזה, טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית CBT, ועוד).
- שילוב של טיפול נפשי וטיפול תרופתי.
טיפול תרופתי מאפשר הקלה בתסמינים, אך אינו מאפשר הבנה של הגורמים ושל התהליך שהביא להתפרצות הפרעת החרדה. יש המסתפקים בהקלה של התסמינים, אינם חשים צורך בהבנת הסיבות להתפרצות החרדה וימשיכו את חייהם לעתים ללא כל הפרעה. עם זאת הניסיון המקצועי מלמד, שלעתים קרובות ההקלה היא זמנית וההפרעה עלולה להופיע בשלב אחר במהלך חייו של האדם, ולעתים אף לקבל ביטוי כתסמין חדש.
טיפול נפשי הוא המקום להבנה ולהתמודדות עם הגורמים והתהליכים שהביאו להתפרצות ההפרעה. השילוב עם טיפול תרופתי נדרש במקרים שבהם ההפרעה הינה בשלב אקוטי, הגורם למצוקה בלתי נסבלת ולחוסר תפקוד בחיי היומיום.
הגורמים לעלייה בשכיחות
נדמה כי בעשורים האחרונים, התעצמה שכיחותה של הפרעת החרדה בקרב האוכלוסייה. יש הטוענים כי זו המגפה של המאה הנוכחית – חרדה ודיכאון. מחקרים מראים, כי בישראל 17.6% מהאוכלוסייה הבוגרת סבלו או סובלים מהפרעת חרדה או דיכאון ( נתוני משרד הבריאות 2012).
אם טענה זו נכונה, נשאלת השאלה מה גורם לעלייה בשכיחות ההפרעה במאה הנוכחית. ניתן לשער כי סיבות שונות יכולות להוות את התשובה לשאלה. נמנה כמה מהם:
- עלייה ברמת המודעות האישית לתהליכים פסיכולוגיים ולמצוקה נפשית.
- ירידת הערך הסטיגמטי השלילי שניתן לפונה לטיפול נפשי – כתוצאה מכך, יותר אנשים מאובחנים ופונים לטיפול.
- המשגה אבחנתית חדשה. במאה הקודמת בולט השימוש באבחנה של נוירוזה בעקבות גילוייו של פרויד, וכתיאור כוללני להפרעות חרדה ואחרות. ייתכן שהפרעת החרדה הינה המשגה מילולית ספציפית יותר, ולכן בולטת יותר.
- גנטיקה משפחתית.
- פער בין קצב השינוי הסביבתי לבין הקצב האישי ומידת ההתאמה וההסתגלות שנדרשים אליה כיום בני האדם, כאשר אנו חיים בקצב מסחרר ובתאוצה מתמדת של שינויים טכנולוגיים, חברתיים וסביבתיים. קצב החשיפה לידע ומידע חושף אותנו מדי יום לכמויות אינסופיות של מידע, כמו גם להתרחשויות רבות על פני תבל. מחד גיסא, הידע חושף אותנו לעושר ולמגוון רחב של אפשרויות קיום. מאידך גיסא, מידת החשיפה גורמת גם לחשיפת החסר – האין. חסר זה "מגרה" את בלוטות ההישגיות, התחרותיות, ההצלחה, החמדנות ותחושת חוסר הסיפוק, כמו גם את הקנאה. לצד אידיאליזציה קפיטליסטית של הצלחה, כוח, שליטה, עושר , יופי ורכוש – הרבה רכוש וחומר! – מתרחשת התרחקות מערכי הדת, המוסר והמשפחה. האדם "נדרש" להשיג את כל האמצעים להשגת מטרות אלו, ללא כל התחשבות במשאבים שעומדים לרשותו. במשאבים, בין השאר, הכוונה גם לבחינה והערכה של הפער הבלתי נמנע בין יכולותיו הנפשיות והכלכליות של האדם לבין מטרותיו, כמו גם מהי מידת נכונותו ובעיקר מודעותו למה נדרש ממנו להשקיע, או הבחירה על מה לוותר. אנשים "נוטשים" שלא במודע את ביתם ועולמם הפנימי, את נוכחותם עבור העצמי שלהם ואת קצב התנועה הפנימי, האישי לכל אדם. נטישה זו חושפת אותם להיות פגיעים יותר לאירועי דחק פוטנציאליים במציאות החיצונית כמו גם הפנימית, וכתוצאה מכך הם גם פגיעים יותר להפרת האיזון הפנימי. יכולת ההסתגלות וההתאמה לשינויים נפגעת, מה שעלול לתרום להתפרצות הפרעת חרדה או דיכאון.
- המציאות הישראלית, שאליה נחשפנו כולנו בעשורים האחרונים, שבה איום הטרור והפיגוע כבר אינו שייך רק לצבא ולשדה הקרב. המלחמה במאה הנוכחית איננה מתרחשת רק בחזית אלא בעורף – ברחוב, בקניונים, בשוק ובבית. החשיפה היומיומית לקיומו של שר המוות, גם לה השלכות על מידת חסינותו הנפשית של בן האדם.
באתר ט.נ.א תמצאו מטפלים בעלי ניסיון רב, המטפלים בסוגי הפרעות החרדה השונות במגוון רחב של גישות ושיטות טיפוליות.
