חרדה היא איננה דבר מה שעלינו לקבל כגזרת גורל.
חרדה דורשת לעתים שימוש בכלים ובטכניקות שיסייעו לנו לנהל אותה, ולהשיב את השליטה לידינו.
לסיוע נפשי מקצועי היכולת לספק את אותם כלים שמטרתם היא להרגיע את הגוף והנפש, אך לא רק.
בכוחו של טיפול נפשי לסייע למטופל/ת לשנות דפוסי חשיבה ולהפחית את רמת החרדה ואת השפעתה על חיי היומיום.
הבחירה בשיטת הטיפול תלויה באופי האדם, בעוצמת החרדה ובסוג שלה.
כיצד משפיעה החרדה על חיים היומיום?
החרדה פוגעת באיכות החיים וברווחה האישית
אדם חרד מתקשה להנות מפעילויות יומיומיות וגם מאלו שבעבר היה רגיל לעשותם ואהב אותן.
במצב של חרדה, פעילויות אלו נראות לו מפחידות וקשות מאד לביצוע. לעתים התחושה היא 'מפוזרת' ולא מפוקסת.
הוא מרגיש שהוא אינו שולט על חייו, החרדה היא זו שמכתיבה לו את חייו ואת הבחירות שהוא עושה. תחושות אלו מחזקות אצלו את מעגל החרדה שרק הולך ומתעצם.
החרדה פוגעת במערכות היחסים של האדם החרד עם משפחתו, בת/בן זוגו, עמיתיו לעבודה ועוד.
השפעה נפשית
השפעותיה הנפשיות והרגשיות של החרדה הינן רבות ועוצמתיות:
פגיעה במצב הרוח, תחושת דאגה מתמדת, חוסר שקט, פחדים לא רציונליים ומוגזמים גם מסיטואציות יומיומיות וכן קושי רב להרגיע את עצמו.
השפעה פיזית
החרדה לא רק משפיעה על הנפש, אלא גם משפיעה על הגוף בצורה של תסמינים פיזיים, כגון: חוסר אנרגיה, תשישות ועייפות כרוניים, לעתים התחושה היא שהדריכות הרבה 'שואבת' את האנרגיה ומותירה את האדם החרד חלש ועייף.
חרדה יכולה גם להוביל לתסמינים בדמות כאבים גופניים מסוגים שונים, קוצר נשימה, דופק מהיר, הזעת יתר, בעיות עיכול מגוונות והפרעות שינה.
השפעה חברתית
החרדה פוגעת בקשרים החברתיים של האדם משום שבשל מצבו הינו חסר בטחון ונמנע מסיטואציות חברתיות.
בגלל החרדה הוא סובל מקשיים בתקשורת שיכולים להתבטא בתקשורת לא יעילה, בהתפרצויות רגשיות, בחוסר סבלנות והקשבה עם סביבתו.
הוא עשוי לנתק קשרים קיימים ולהימנע מליצור קשרים חדשים – דבר שיביא אותו לבידוד חברתי ולהתעסקות גוברת בעצמו ובחרדות שלו.
כלים וטכניקות התמודדות לניהול חרדה
דרכים לעזרה עצמית
- שימוש בטכניקות הרפיה, כגון: נשימות עמוקות, מדיטציה ויוגה.
- תרגול מיינדפולנס השם דגש על הרגע הנוכחי, תוך התמקדות בנשימה ובתחושות הגוף.
- האזנה למוזיקה שקטה ומרגיעה או לצלילי טבע להפחתת רגשות לחץ וחרדה.
- ביצוע פעילות גופנית כדי לעזור לגוף לשחרר אנדורפינים המאזנים את מצב הרוח ומרגיעים את הגוף.
- חיפוש תמיכה חברתית עם חברים או משפחה כדי לקבל אוזן קשבת ותמיכה.
- השתתפות בקבוצות תמיכה לאנשים שסובלים מחרדה.
- זיהוי מחשבות שליליות, בחינתן הריאלית ואיתגור עצמי להחליף את המחשבות הללו למחשבות חיוביות ומקדמות.
- שמירה על שינה מספקת ועל תזונה בריאה לאיזון הגוף והנפש.
סיוע מקצועי לניהול חרדה
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
CBT הוא טיפול המתמקד בזיהוי דפוסי מחשבה, רגש והתנהגות שגורמים לחרדה.
שיטה זו מקנה כלים לניהול מחשבות שליליות ולפיתוח דפוסי חשיבה מאוזנים וחיוביים.
טיפול דינמי
טיפול המתמקד בזיהוי הקשר בין חוויות עבר ופיתוח תגובות של חרדה.
הטיפול הדינמי יכול לזהות יחסים עם דמויות משמעותיות בעבר או בהווה של המטופל, אשר קשורים לחרדותיו.
הטיפול יכול לעזור למטופל לזהות קונפליקטים אשר הקושי להתירם עורר את החרדה.
בעזרת הטיפול ניתן לעבד רגשות לא מודעים שעוררו את החרדה.
טיפול התנהגותי-דיאלקטי (DBT)
המתמקד בפיתוח יכולות ויסות רגשי וסבלנות למצבי לחץ.
טיפול זה מיועד בעיקר למצבים בהם החרדה משולבת עם מצבים רגשיים נוספים.
ביופידבק
שיטה טכנולוגית המתמקדת בזיהוי ושליטה בתגובות הפיזיולוגיות של החרדה.
בביופידבק המטופל רואה כיצד תגובות הסטרס באות לידי ביטוי פיזיולוגי באמצעות מכשיר הביופידבק, וכן נוכח לראות במו-עיניו כיצד טכניקות שונות מסייעות לו להפחית את התגובות הללו.
EMDR
זהו טיפול המתמקד בעיבוד יעיל של טראומות וחרדות על ידי גירוי דו-צדדי של המוח בעזרת תנועות עיניים.
טיפול קבוצתי
טיפול בקבוצה של אנשים הסובלים מחרדה.
דרך המפגשים המשתתפים אינם מרגישים לבד עם בעייתם, מקבלים תמיכה ולומדים מהתנסויותיהם של חבריהם.
טיפול תרופתי
שילוב של טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי בתרופות נוגדות חרדה ו/או דיכאון הוכח כיעיל במצבי חרדה ונותן בסיס יציב יותר להצלחת הטיפול הפסיכולוגי.
במידת הצורך, ניתן גם לשקול טיפול זה.
לסיכום ניתן לומר
שלחרדה יש השפעה חזקה ומשמעותית על חיי היומיום של הסובל ממנה.
אולם חשוב לדעת, כי בעזרת טיפול מתאים, תמיכה מקצועית וכלים לעזרה עצמית ניתן להתמודד איתה בהצלחה.
