מיניות היא חלק חשוב מהחיים. מיניות בריאה ומספקת משפיעה באופן חיובי על איכות החיים והיא לרוב חלק משמעותי ממערכות יחסים זוגיות.
מיניות היא ספקטרום וניתן להתייחס למיניות של האדם על פי נטייתו המינית. במאמר זה נבין מהי נטייה מינית, מהן הנטיות המיניות הנפוצות ומה הקשר בין נטייה מינית לטיפול נפשי.
מהי נטייה מינית?
נטייה מינית היא מושג אשר מתייחס לדפוסים הרגשיים, הרומנטיים והקשורים במשיכה מינית של האדם ביחס לאנשים ממגדר מסוים.
נהוג להתייחס לשש נטיות מיניות מרכזיות:
- הטרוסקסואל: נמשכ/ת לאנשים מהמגדר ההופכי (נשים שנמשכות לגברים/גברים שנמשכים לנשים)
- ביסקסואל: נמשכ/ת למגדרים זהים לעצמו/ה או למגדרים שונים מעצמו/ה (בי=שניים)
- הומוסקסואל/לסבית: נמשכ/ת לאנשים מאותו המגדר
- פאנסקסואל: נמשכ/ת לאנשים מכל זהות מגדרית
- א-מיני: לא נמשכ/ת מינית לאנשים אחרים
כיצד אנשים יודעים מהי נטייתם המינית?
אנשים רבים מגלים את נטייתם המינית סביב גיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת. פעמים רבות גילוי זה אינו קשור באופן ישיר בחוויות מיניות.
אנשים עשויים למצוא את עצמם, למשל, חושבים מחשבות מיניות סביב אנשים ממגדר/ים שונים. חשוב לדעת שלא כל מחשבה מינית או פנטזיה בהכרח מגדירה את הנטייה המינית.
האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
נטייה מינית איננה בחירה ואינה ניתנת לשינוי. אנשים בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית, לסבית או ביסקסואלית עשויים לנסות להחביא את נטייתם המינית כדי להימנע משיפוטיות, סטיגמה או סנקציות שליליות מצד הסביבה הקרובה או החברה בה חיים.
מה הקשר בין נטייה מינית לטיפול נפשי?
אנשים עשויים לחוש מצוקה כאשר הם נאלצים להחביא את נטייתם המינית, או כאשר הם חווים אפליה, נידוי ואף ניסיון להמרה סביב נטייתם. בנוסף, ישנם אנשים אשר מאבדים עורף משפחתי סביב היציאה מהארון או מרגישים שאין להם ברירה אלא לשמור זאת בסוד ולהסתיר.
טיפול נפשי עשוי לסייע בתהליכים שונים הקשורים בגיבוש הנטייה המינית, תהליך היציאה מהארון, התמודדות עם תגובות החברה והמשפחה ועם שאלות נלוות של זהות, שייכות וקבלה.
בהקשר זה יש חשיבות לרקע ממנו מגיע האדם, וקיימים מענים ייחודים לאנשים מהחברה החילונית, החרדית, הערבית ועוד.
אילו מענים קיימים?
ישנם מעניים ייחודים עבור הקהילה הגאה, או קהילת הלהטב"ק (לסביות, הומואים, טראנסג'נדרים וקווירים). המנעים ניתנים על ידי ארגונים אשר מציעים מגוון שירותים כגון ייעוץ, טיפוליים פרטניים, קבוצות תמיכה, קבוצות שייכות ועוד.
ביניהם ניתן למצוא את איגי (ארגון נוער גאה), הבית הפתוח בירושלים, המרכז הגאה בתל אביב, האגודה למען הלהט"ב בישראל ועוד רבים. ישנם גם מענים ייחודיים, למשל בת-קול עבור לסביות דתיות וקבוצת תמיכה להורים של להטב״ים (תהל"ה).
טיפול פרטני עבור התמודדויות הקשורות בנטייה המינית
בנוסף למענים הרבים מצד ארגונים, ניתן כבכל נושא לפנות לקבלת טיפול פרטני על ידי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש.
במידה ואתם חוששים משיפוטיות או חוסר הבנה מצד המטפל/ת, מומלץ לחפש מטפלים אשר מצהירים שהם גיי-פרנדלי/להט"ב פרנדלי: כלומר, מכירים את הקשיים, הלבטים והסוגיות הייחודיים לקהילת הלהט"ב ומאפשרים מרחב לא שיפוטי ובטוח.
לעיתים יש אף צורך בטיפול משפחתי שיסייע לחבר בין בני משפחה כתוצאה מקרע הנוגע מנטייה מינית. עבור הורים רבים מדובר בתהליך לא פשוט והם זקוקים למידע, תיווך ותמיכה – בייחוד כשהנטייה המינית אינה מקובלת מבחינה חברתית או תרבותית בסביבה בה הם חיים.
במידה ואינכם בטוחים בכך, אל תתביישו לשאול את המטפל/ת בשיחת הטלפון הראשונה סביב נושא זה. חשוב שתרגישו בטוחים במרחב הטיפולי. הדבר נכון עוד יותר לאור קיומם של מטפלים שונים (רבים מהם כלל אינם מוסמכים לעסוק בתחומי בריאות הנפש) אשר מצהירים שהם מבצעים טיפולי המרה- כלומר טיפולים שנועדו להמיר את נטייתו המינית של אדם אל עבר נטייה הטרוסקסואלית.
נציין שמשרד הבריאות אוסר על טיפולי המרה משום שהם נחשבים מסוכנים לבריאות הנפשית של ה-״מטופלים״ ומפעיל סנקציות נגד גורמים רפואיים ככל שמציעים שירותים אלה, עד כדי שלילת רישיון. הבעיה העיקרית הינה לגבי מי שממילא לא כפוף מקצועית למשרד הבריאות.
טיפול במצבי קצה ומשבר
ישנם מעני חירום עבור צעירים ונוער להט"ב שנאלצו לברוח מביתם או שסולקו מביתם סביב נטיתם המינית או זהותם המגדרית: בית דרור, לנוער להט"ב (גילאי 13-18) והגג הורוד לצעירים וצעירות.
לסיכום, זכרו כי ייתכן ותהליך גיבוש הנטייה המינית וחשיפתו עשויים להיות קשים אך אפשריים ומגיע לכם לקבל את הליווי שאתם זקוקים לו בתהליך חשוב זה – אתם לא לבד!