סוגי חרדות

מאת: נועה שידלו

תחושה של פחד היא מנגנון ביולוגי טבעי וחשוב שמתריע לנו על סכנה ומכין אותנו להתמודד עם האיום. תחושה זו לרוב תופיע במצבים בהם אנו חשים בסכנה גופנית ובה אחד ממשאבינו הפנימיים או החיצוניים (משאב כלכלי, רגשי, גופני וכדומה) נמצא בסכנה.

לעיתים מנגנון זה פועל בצורה לא מסתגלת כשהוא מאותת לנו שיש סכנה גם כאשר היא אינה מוחשית. תחושות של פחד, דאגה, עצבנות ומתח הן טבעיות עד שלב מסוים בו ישנה פגיעה באיכות החיים של האדם. כאשר תסמינים אלו ונוספים הופכים לעיקשים, עודפים ופוגעים בחיינו, ייתכן כי מדובר באחת מהפרעות החרדה.

הפרעות חרדה הן סוג ההפרעות, או הבעיות הנפשיות, השכיח ביותר. במאמר זה נסקור בקצרה את סוגי הפרעות החרדה הנפוצים ביותר.

מהם סוגי החרדה הנפוצים ביותר?

הפרעת חרדה כללית (Generalized Anxiety Disorder) –

זהו הסוג הנפוץ ביותר מתוך מגוון הפרעות החרדה.

תסמינו העיקרי כולל דאגה עודפת ומוגברת לגבי נושאים שונים. הפרעת חרדה כללית מובילה לתחושת לחץ, מתיחות, עוררות גבוהה וחוסר מנוחה. החרדה הכרונית, הדאגה והמתח הרבים עלולים לפגוע בתפקוד היומיומי של הסובלים ממנה.

החרדה עשויה להשפיע על ביצוע בעבודה, איכות השינה ועל קשרים המשפחתיים, חברתיים ורומנטיים של האדם. לחרדה עשויים להיות מלווים גם תסמינים גופניים כגון מתח שרירי והזעה. לעיתים הפרעת חרדה כללית תופיע לצד הפרעות חרדה או דיכאון אחרות.

קיים קושי באבחון של הפרעת חרדה כללית מכיוון שאין לה תסמינים ייחודיים אשר קיימים בהפרעות חרדה אחרות. במידה ותחושת החרדה הכללית מלווה אדם לפחות חצי שנה ברמה כמעט יומיומית, ולכך יש השפעות שליליות על מספר תחומים שונים בחייו, יתכן ותינתן האבחנה של הפרעת חרדה כללית.

הפרעת פאניקה –

הפרעת פאניקה מאופיינת על ידי אפיזודות לא צפויות של פחד עמוק המלווה בתסמינים גופניים, כגון לחץ או כאב בחזה, דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, סחרחורת ותחושת מצוקה.

אדם הסובל מהפרעת פאניקה חווה באופן קבוע התקפי פאניקה ללא טריגר הנראה לעין. התקפי פאניקה עשויים להופיע בפתאומיות וכוללים תחושה חזקה מאוד של פחד. התקפי פאניקה עשויים גם להוביל לעיתים לדיסוציאציה, כלומר, לניתוק מהגוף.

פעמים רבות, עצם הופעת התקפי הפאניקה מובילה לחרדה מהופעת התקף עתידי ולכן עלולה להוביל גם להימנעויות שונות — למשל, אדם שימנע משהייה במקום הומה אדם כדי חלילה לא לחטוף שם התקף.

התקפי פאניקה עלולים להוביל לתחושה משתקת של פחד וכן לתסמינים גופניים שונים כגון:

• כאב חזה,
• תחושה שאדם עומד לחטוף התקף לב או למות
• הזעה
• גלי חום
• רעידות וצמרמורות
• יובש בפה
• קוצר נשימה
• תחושת חנק
• בחילה
• סחרחורת ותחושה של סכנת התעלפות
• נימול בגפיים
• צלצול באוזניים
• צורך מיידי ללכת לשירותים
• ועוד.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Stress Disorder) –

הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא סוג של הפרעת חרדה שמתפתחת בעקבות חשיפה לאירוע או אירועים שנחוו כטראומטיים בשל תחושת סכנה.

אירועים אלה עשויים להוביל לפיתוח ההפרעה, שתסמיניה כוללים: חודרנות וחוויה מחודשת של הטראומה (למשל, זיכרונות חודרניים בעקבות טריגרים שונים, פלאשבקים, וסיוטים בלילה), הימנעות: ניסיון להימנע מתסמינים חודרניים ובכך צמצום של התנהגויות ופעילויות במטרה למנוע חשיפה לטריגר ועוררות-יתר: דריכות גופנית של מערכת העצבים וקושי להרגעות ולוויסות, שעשויים להשפיע בין היתר על תפקוד, ריכוז, שינה ומערכות יחסים.

חרדה חברתית –

פוביה חברתית או חרדה חברתית היא תחושת חרדה עזה מסיטואציות חברתיות וכן תחושת מודעות-עצמית מוגברת.

פוביה חברתית יכולה להיות בעלת מופע בודד, לדוגמה פחד משימוש בשירותים ציבוריים או אכילה מול אנשים, אך יכולה להיות רחבה יותר ולהוביל לתסמיני חרדה מוגברים בכל מפגש עם אנשים. לכן, חרדה חברתית עשויה להוביל פעמים רבות להסתגרות והימנעות מאינטראקציות חברתיות שונות ולתחושת בדידות עמוקה.

הפוביה החברתית יכולה להופיע לפני, תוך כדי וגם אחרי אירוע. לעיתים תהיה מודעות לתופעות הגופניות של החרדה כגון הזעה, דופק גבוה, קול רועד והסמקה, וכן חשש שאחרים ישימו לב אליהם או ישפטו את האדם לפיהם.

כאשר מדברים על חרדה חברתית, הכוונה אינה לפחד מאירועים שנחשבים מעוררי לחץ כמו נאום מול קהל גדול או ראיון עבודה. אירועים אלו נחשבים מעורר לחץ עבור רוב האנשים ולכן אינם בהכרח קשורים להפרעה מסוימת.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (Obsessive-Compulsive Disorder) –

OCD מאופיין על ידי מחשבות חוזרות ולא נשלטות (אובססיות) ו/או על ידי התנהגויות חזרתיות (קומפולסיות).

דוגמאות להתנהגויות חוזרות הן ספירה (ספירה של פעולות מסוימות וחזרה מספר מדויק של פעמים ללא יכולת להפסיק), בדיקה (לבדוק את עצמך או את הסביבה, במטרה למנוע פגישה או אסון), ניקיון, אגרנות (קושי להפטר מדברים גם כאשר הם חסרי שימוש) ורחיצת ידיים. הרבה פעמים קיימת תקווה שביצוע הפעולות יוביל להרחקה של המחשבות האובססיביות.

ביצוע הפעולות הופך לריטואל, או טקס, אשר מספק הקלה מידית אך אם לא תהיה אפשרות לבצע את הטקסים בצורה המדויקת רמת החרדה תעלה שוב.

פוביות:

פוביה היא פחד משתק וספציפי מחפץ, מקום, סיטואציה, תחושה או חיה.

הפוביה היא תחושה עזה יותר מפחד רגיל. אדם הסובל מפוביה מסוימת ישתדל להימנע ככל האפשר מקרבה לדבר שמעורר בו חרדה. בין הפוביות השכיחות ניתן למצוא:

• פוביה מבעל חיים – למשל נחשים או כלבים.
• פוביה סביבתית – למשל מחיידקים או גבהים
• פוביה גופנית – כמו פוביה ממראה של דם
• פוביה מינית – כגון חרדת ביצוע

אגורפוביה-

אגורפוביה היא פחד משהייה בסיטואציות בהן האדם מאמין כי בשעת מצוקה או סכנה הבריחה משם עשויה להיות קשה או פחד משהייה במקום בו העזרה לא תהיה זמינה אם יהיה לכך צורך. למשל, פחד מיציאה מהבית או משהייה במקומות צפופים.

חרדת נטישה (Separation Anxiety Disorder)

חרדה זו מתבטאת בפחד קיצוני שמשהו רע או טראגי יקרה לאדם קרוב, כגון בן או בת זוג, חבר או קרוב משפחה או שאותו אדם יעזוב בפתאומיות.

לרוב, אבחון של חרדת נטישה נעשה בקרב ילדים צעירים. עם זאת, גם מבוגרים עשויים לחוות חרדה זו.

דרכי טיפול בחרדות – האם הטיפול שונה?

חשוב להבין שכמו בכל מצב רגשי, לא קיים טיפול אחד בחרדה שיתאים לכולם. לכן, מומלץ לבצע את התחקיר הראשוני ולקרוא על שיטות טיפול שונות במטרה לבחור את הטיפול שהכי מדבר אליכם.

בנוסף, ישנה חשיבות רבה בכימיה והדינמיקה שנוצרת עם המטפל/ת ולכן גם אם פגשתם מטפל אחד לכמה פגישות ולא הרגשתם חיבור אל תתייאשו! תמשיכו לנסות עד שתמצאו את סוג הטיפול והמטפל/ת הנכונה לכם.
במידה ומדובר בהפרעת דחק פוסט-טראומטית מומלץ מאוד לפנות למטפל המומחה בטיפול בטראומה.