כתבת מערכת
מכורים: על התמכרויות והטיפול בהן
יש צורך להבחין בין שימוש לבין התמכרות. התמכרות נועדה לשכך כאב בלתי נסבל, אשר חייבים להתנתק ממנו. במסגרת התמכרות, מתפתחת תלות פיזיולוגית או נפשית בגורם חיצוני כלשהו – למשל, התמכרות למסכים או צריכה של חומר כלשהו. אותו גורם חיצוני משפיע באופן עמוק על התחושות והרגשות, כך שכבר אין יכולת לבחור כמה לצרוך אותו. המכור הוא אותו אחד שיגיד "אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה" – אבל אם הוא יבדוק זאת לעומק, יגלה שהוא לא באמת מצליח להפסיק ברגע שהוא רוצה…
במאמר זה נדבר דווקא על ההתמכרויות היותר "נורמטיביות", אשר משפיעות על אנשים רבים באוכלוסיה שנחשבת בריאה ומתפקדת.
למה מתמכרים?
אני מכור
מכור למה אומרים עלי לזרים לאוכל כאב כבוד כסף סיגריות משקה חריף
איי איי מכור אליי
תן לשכוח שאני ריק שמתים שזקנים חולים משוגעים
תן לשכוח שמפחיד שבודד שחולף הכל חולף
אני מכור כי אין שליטה בלתי נסבל חסר אונים
מול מה היה מול מה יהיה
גם על הרגע הזה אין לי שליטה אין תפיסה אין שליטה
על פעימות הלב האוויר שאני נושם
מחשבות מחשבות כמה רעש במחשבות
(אביתר בנאי, "מכור")
השיר של אביתר בנאי מציג באופן אמיץ את הנוכחות המרכזית של התמכרויות בחיינו. כמעט כל אדם שאנחנו מכירים מכור למשהו. מידת אי הוודאות שכל אחד מאיתנו מתמודד איתה היא כמעט בלתי נסבלת – כולנו, למשל, חיים תחת הידיעה שאנחנו או יקירינו נמות, אך אין לנו מושג מתי ואיך זה יקרה. יש לנו נטייה ביולוגית להתמכר, וגם בעלי חיים אחרים, כגון חולדות, חווים התמכרויות. אנשים רבים אשר חשים דיכאון או חרדה קשים ועמוקים ינסו להפיג רגשות אלו על ידי התמכרות לחומרים או התנהגויות מזיקות.
אז כולם מכורים?
לא בדיוק. אנשים מסוימים נוטים יותר להתמכרויות ואנשים אחרים פחות (כולנו מכירים את האנשים המעצבנים שמסתפקים רק בקובייה אחת של שוקולד, ואפילו לא בגלל דיאטה…), ככל הנראה גם בגלל סיבות גנטיות. מובן, כי להתמכרות יש גם בסיס רגשי, וכי תלות בגורם חיצוני היא בסופו של דבר עדות לכך שקיימת מצוקה נפשית. התמכרות היא מענה לחסך מסוים. כשאנחנו חווים חרדה, כשקשה לנו, כשאנחנו מרגישים בודדים – אותו חומר ממכר עשוי לעזור לנו להגיע, לפחות לטווח הקצר, לתחושה טובה יותר.
התמכרות לקנביס
הקנביס הוא חומר שנמצא בכותרות בשנים האחרונות, בין היתר בגלל הרצון להפוך את השימוש בו לחוקי (תומכי הלגליזציה טוענים שגם אלכוהול וסיגריה הם חומרים ממכרים וחוקיים). בין אם השימוש בחומר הוא חוקי או לא, ידוע כי אנשים רבים, בהם צעירים, נוטים להשתמש בחומר בתדירות גבוהה, גם באופן אישי וגם באירועים חברתיים. הקנביס הוא לא בהכרח חומר ממכר, אך אם צורכים אותו באופן יומיומי, הרי שמפתחים אליו תלות. בטווח הקצר, השימוש בחומר עשוי לגרום לאופוריה ולתחושה טובה, אך בטווח הארוך הוא גורם למצבים של חרדה ודיכאון בגלל השפעתו על רמת הסרוטונין במוח, וכן נראה שהוא פוגע במנגנונים קוגניטיביים חשובים של חשיבה, ריכוז וזיכרון.
התמכרות למסכים
התלות שלנו במסכים נעשית מוחלטת יותר ויותר ככל שהזמן עובר. כמעט כל בני האדם בעולם המערבי מסתובבים ומתנהלים עם מכשיר הסמארטפון. למעשה, הסמארטפון מכיל עולם ומלואו – אפשר "לבלות" בו שעות רבות ברצף, לעיתים מבלי לשים לב. באופן אירוני, האפליקציות שאנחנו משתמשים בהן עושות שימוש בנו ובנטייה שלנו להתמכר. בני האדם כמהים, למשל, לקבל התייחסות חברתית – ולכן הם עשויים להיכנס שוב ושוב לווטסאפ או לפייסבוק כדי לפתח אינטראקציות חברתיות. השימוש באפליקציות חברתיות שונות (פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם או טיק טוק) נותן לנו תחליף למעין "מדורת השבט". בעבר, כשהיינו רוצים להרגיש ביחד, היינו יושבים מסביב למדורה, אוכלים, מתחממים ומדברים. כעת, מה שנותר לנו זה להיכנס לאפליקציות האלו ולהרגיש מחוברים לאנשים ולמה שקורה מסביבנו.
קשה לנו לתפוס את עצמנו כמכורים למסכים, משום שכמעט כל מי שאנחנו מכירים משתמש באופן מוגבר בטלפון שלו. בשנים האחרונות, השימוש בסמארטפון הוא כמעט בלתי נמנע, אם רוצים להרגיש שייכים לקבוצות משפחתיות וחברתיות שמתנהלות, למשל, בווטסאפ, או רוצים לדעת על אירועים חשובים שעומדים לקרות. אך למרות זאת, להתמכרות למסכים יש נזקים של ממש. היא עלולה למנוע מאיתנו לבצע פעילויות אחרות, מאתגרות יותר אבל גם מתגמלות הרבה יותר (קל יותר לגלוש בפייסבוק מאשר להגיע למפגש חברתי), והיא פוגעת בתפקודים הבסיסיים ביותר שלנו (לצורך העניין, מעניין לבדוק עם עצמכם מתי בפעם האחרונה קראתם ספר). בנוסף, מומחים לשינה מתריעים שחשיפה למסך מכל סוג שהוא לקראת השינה, תפריע לנו לישון. חשוב לציין, שלמרות המורכבות של הנושא, ניתן לטפל גם בהתמכרות למסכים.
התמכרות לספורט ולכושר
ההתמכרות הזאת מתעתעת, משום שספורט הוא דרך אפקטיבית להתמודד עם לחצים ועם חרדות – "נפש בריאה בגוף בריא". למרות זאת, גם התמכרות לספורט היא מסוכנת. היא עשויה לנבוע מתלות שנוצרת בפעילות עצמה, משום שכשאנחנו עושים ספורט משתחררים חומרים שונים בגוף ובמוח שלנו. לצד זאת, ההתמכרות לספורט נובעת גם מהיבטים שקשורים לדימוי עצמי ולדימוי גוף: כיום, גברים רבים נוטים ללכת לחדר כושר באופן מופרז כדי לפתח גוף שמתאים לאידיאל היופי הגברי. תופעה זו רווחת, בין היתר, בקרב גברים בקהילה הלהט"בית.
הנזקים של ההתמכרות לספורט הם רבים ומגוונים: חלקם פיזיולוגיים באופיים – אם קיים צורך לעשות יותר מדי ספורט, אין לגוף מספיק זמן להתאושש ונוצרות פציעות ספורט. ספורטאים רבים מתחילים לקחת משככי כאבים לפני פעילות ספורטיבית, ובמקרים קיצוניים יותר הפגיעות מגיעות עד לניתוחים והשבתה של כל פעילות לתקופה מסוימת.
אחרים פסיכולוגיים יותר – האדם שהולך כל יום לפעילות ספורטיבית ממושכת עלול להזניח תחומי חיים אחרים, חשובים לא פחות כמו למשל בילוי זמן עם המשפחה והחברים. מובן, כי גם הנטייה לבסס את הדימוי העצמי על גוף שרירי וחטוב היא מסוכנת. ההתמכרות לספורט מלמדת אותנו שגם התנהגויות מועילות עשויות להיות לא בריאות עבורנו, כאשר הן הופכות להתמכרות.מעניין לחשוב על כך, למשל, גם בהקשר של התמכרות לעבודה.
טיפול בהתמכרויות
לרבים מאיתנו יש תמונה בראש באשר לאופן שבו מטפלים בהתמכרויות – מכון גמילה, או קבוצה של אנשים שיושבים במעגל ועוסקים בהתמכרויות שלהם ("שמי משה, ואני מכור״). אכן, קבוצת תמיכה או טיפול קבוצתי בבעיות התמכרות יכולים להיות מועילים, במיוחד כשמתכתבים עם תוכנית ״שתים עשרה הצעדים״ המפורסמת, הנהוגה בארגונים שונים, כמו AA או NA, ואשר הוכיחה עצמה עם התמכרויות שונות במדינות רבות בעולם. בשנים האחרונות פיתחו שיטת טיפול חדשה אשר משלבת את תוכנית ״שתים עשרה הצעדים״ עם EMDR. כמו כן, ישנה גישה נוספת, אף היא מאד מעניינת, אשר צמחה מתוך ה- EMDR ושמה דגש על תיקון חסרים התפתחותיים.
לצד זאת, במקרים רבים גם טיפול פרטני יכול לסייע ביחס להתמכרויות. בטיפול פסיכודינמי הנטייה היא להבין לעומק את דפוסי החרדה והדיכאון שגורמים לתלות ולהתמכרות, כשהקשר שנוצר עם המטפלת עשוי לחזק את היכולת להישאר עם התחושות הקשות לאורך זמן. בטיפול cbt, המטופלים מקבלים כלים קוגניטיביים והתנהגותיים שמאפשרים להם לשנות את חייהם באופן הדרגתי. כיום, קיימים גם טיפולים מבוססי קשיבות ברוח המינדפולנס – act (acceptance and commitment therapy). בטיפולים אלה, האדם לומד לבחון באופן בלתי שיפוטי את מה שעולה בו – מחשבות, רגשות ותחושות. הקשב הזה עשוי להפוך את ההתמכרות עצמה למיותרת.
במקרי קיצון, כדאי להגיע למסגרת משקמת (אשפוז או טיפול יום) כדי לאפשר גמילה.
אז אם זיהיתי את עצמי כמכור/ה, צריך ללכת עכשיו לטיפול?
בקריאת הדוגמאות שתוארו בוודאי זיהינו גם את עצמנו, וחשוב להימנע מאשמה ומשיפוטיות ביחס לכך. התמכרות היא בעייתית ומסוכנת בעיקר אם היא מפריעה באופן משמעותי לאורח החיים או לקשרים שהיינו רוצים עבור עצמנו. במקרים מסוימים ניתן להפחית התנהגות או שימוש בחומר באופן עצמאי, אך אם ההתמכרות היא דרסטית יותר והשפעותיה קיצוניות יותר, ייתכן שכדאי לשקול קבלה של עזרה מקצועית.
מקורות
