מאת: נועה שידלו
כחלק מתהליך ההתפתחות הטבעי שלהם, ילדים לומדים כיצד להתמודד עם אתגרים פנימיים וחיצוניים רבים.
הם נמצאים בתהליך ארוך ומתמשך של למידה ושינוי. החוויה הרגשית של הילד מתעצבת ונבנית לאורך שנותיו הראשונות, וילדים נבדלים זה מזה בין היתר, באופן ובעוצמה שבה הם חווים רגשות.
עבור ילדים מסוימים קיים קושי גדול יותר בוויסות רגשותיהם ובחזרה לאיזון. במאמר הבא נבין מהו קושי בוויסות רגשי, איך הוא עשוי להתבטא ומה ניתן לעשות כדי לסייע לילדכם להתמודד עם קושי זה.
מהו ויסות רגשי?
ויסות רגשי הוא אוסף של תהליכים ומאמצים שמטרתם לנהל, להסדיר, להכיל, לרסן ו/או להגביר את הרגשות השליליים והחיוביים.
ויסות רגשי אצל ילדים
ויסות רגשי היא מיומנות חשובה ומרכזית בתהליך התפתחותי תקין של ילדים.
ילד אשר לומד לווסת את תגובותיו הרגשיות יכול להתמודד ביתר קלות עם שינויים בסביבה ועם משימות יומיומיות.
ויסות הדדי ו-וויסות עצמי במהלך ההתפתחות
ילדים לומדים כיצד לווסת את רגשותיהם בעזרת הוריהם.
כאשר התינוק בוכה, ההורה שמחזיק אותו מרגיע אותו על ידי חיבוק, תנועה, דיבור או שיר, וכך מסייע לו להתווסת. זהו תהליך של וויסות הדדי (co-regulation) ודו-כיווני. בעקבות כך, לאט לאט, הילד לומד כיצד להרגיע את עצמו בתהליך של ויסות עצמי.
איך מתבטא קושי בוויסות רגשי אצל ילדים?
קשיים בוויסות רגשי יתבטאו בדרכים שונות בקרב ילדים שונים.
באופן כללי, מדובר בהתנהגויות ותחושות שונות המבטאות קושי במציאת איזון רגשי ו/או חזרה לאיזון רגשי מול אתגר או תסכול. אלה כוללות:
- התפרצויות כעס או "טנטרומים"
- סף תסכול נמוך
- בכי
- קושי ביצירה ושמירה על קשרים בשל הימנעות
- עוררות גבוהה
- תוקפנות
מה הקשר בין וויסות חושי ו-וויסות רגשי?
אנשים אשר סובלים מליקוי בוויסות החושי מתקשים לארגן ולהסדיר את תגובותיהם לקלט חושי בצורה מסתגלת ומותאמת לדרישות הסביבה.
בנוסף, הם עשויים להגיב לגירויים חושיים (לדוגמה, רעש או אור חזק) בפחד או בהימנעות. כתוצאה מכך, ילדים אשר סובלים מליקויים בוויסות החושי עלולים לחוות קשיים גם בביצוע פעילויות למידה, פעילויות חברתיות (ראו גם חרדה חברתית) ומשחק.
יתרה מכך, ילדים ומבוגרים הסובלים מקשיים בוויסות החושי עלולים לחוות גם קשיים בוויסות הרגשי, בשל מורכבות בקלט ופרשנות לגירויים חיצוניים ופנימיים.
כיצד הורים יכולים לעזור לילדיהם לשפר את יכולת הוויסות הרגשי שלהם?
תנו תוקף ושם לרגשות של הילד כשהוא במצוקה ונסו לעזור לו להבין מדוע הוא מרגיש כך
במקום לומר, "למה אתה בוכה? לא קרה כלום,“ ניתן לומר "אני רואה שקשה לך ולכן אתה בוכה. אולי זה בגלל שרצית ממתק ולא נתתי לך?"
נרמלו עבור הילד את תחושותיו
למשל, "זה בסדר להיות עצוב לפעמים. גם אמא ואני לפעמים מאוד עצובים ובוכים".
אל תפחדו לתת לילד לשהות במצוקה
תחושות של פחד וכעס פועלות כמו גל – עוצמת הרגש עולה עד לנקודת השיא ומתחילה לרדת. חשוב לתת לילד להגיע לנקודת השיא לעיתים כדי שיוכל לראות בעצמו כיצד הגוף והרגש מתווסתים.
לכן, אל תנסו ישר לפתור מיידית כל מצוקה של ילדיכם אלא תנו לו להתמודד. כמובן שניתן לחזק אותו ולומר למשל, "אני רואה שקשה לך. אני סומך עלייך ומאמין שלאט לאט זה יירגע ותרגיש טוב יותר. אני כאן לידך".
עזרו לילדכם להתמודד עם מצוקות
לצד מה שנאמר מעלה, כן חשוב לסייע לילד להתמודד עם תסכול ומצוקה כדי שיוכל לבנות תחושת ביטחון עצמי ומסוגלות.
לכן, אם ישנן משימות קשות שמתסכלות אותו מאוד, נסו לפרק אותם למשימות קטנות יותר, קצרות יותר ואפשריות. תחושת ההצלחה תעזור לו להתמודד עם התסכולים בדרך ואף לקחת על עצמו משימות נוספות.
שמשו דוגמה אישית
גם אנחנו המבוגרים עשויים לחוש תסכול, כעס ועצבים כשלא הולך לנו או כשמשהו משתבש.
נסו לעבוד גם על היכולת שלכם להתמודד עם קשיים ותסכולים וזכרו שהילד רואה כיצד אתם מגיבים ולומד מכם.
במידה ואתם מרגישים שילדכם מתקשה לווסת את רגשותיו באופן שאינו תואם לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, מומלץ לפנות לרופא משפחה להמשך בירור ולבדיקה האם קיים עיכוב התפתחותי. כמו כן, מומלץ לפנות לקבלת הדרכת הורים ו/או טיפול דיאדי כדי לסייע לכם ולילדכם להתמודד טוב יותר עם רגשותיו. באתר טנא תוכלו למצוא מטפלים ומטפלות ובמיקומים שונים ברחבי הארץ.