מאת: שחר רופין
עצמו את עיניכם… דמיינו את עצמכם קוראים מאמר קצר על שימוש בדמיון מודרך בטיפול… אתם פוסעים בין הפסקאות, מהלכים בין השורות, רגליכם שוקעות בחול הרך והמדגדג של סימני הפיסוק, גלי המילים מלחכים את רגליכם היחפות… שימו לב מה קורה בגופכם בזמן הקריאה: קצב הנשימה אולי משתנה, העיניים אולי מתעייפות, הראש אולי צונח מטה אט אט בניקור עדין… דמיינו אור לבן המנצנץ אליכם ממרחק, בקצהו של הדף, ממש בסוף הטקסט… אתם הולכים לעברו בשלווה גמורה, מושיטים אליו יד נינוחה… וכשאתם נוגעים בו אתם פתאום יודעים כל מה שאי פעם חלמתם לדעת על דמיון מודרך.
עכשיו כשנכנסתם לאווירה הנכונה, אפשר להתחיל.
הקטע שקראתם זה עתה אמנם מדגים היטב את הדימוי הרווח שקופץ לרובנו לראש כשאומרים לנו 'דמיון מודרך', אך למעשה טיפול בדמיון מודרך הוא עולם עשיר ומגוון, שבו תרחיש האדם הפוסע על החוף הוא רק קצה הקרחון.
דמיון מודרך הוא טכניקה קוגניטיבית המשמשת מטפלים מגישות שונות למטרות שונות – החל מחשיפה למצבים שונים כחלק מטיפול בחרדה, דרך תרגול פתרון בעיות במצבים חברתיים, וכלה בהתמודדות עם כאבים כרוניים. התרגולים עצמם משתנים בהתאם למטרה הטיפולית (לקריאה אודות טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT)
השימוש בדמיון הוא לא תמיד ״מודרך״, כאשר המטופלים שולפים תמונות מהזיכרון ומדמיינים עצמם בסיטואציות שלוות ומרגיעות או דווקא מזמנים אובייקטים ומצבים מעוררי חרדה על מנת ללמוד לשלוט בתגובותיהם למצבים אלה.
דמיון מודרך הוא בראש ובראשונה כלי להרפיה (רלקסציה) והתרגעות , שניתן לתרגל באמצעות הקלטה עצמית, סרטונים ביוטיוב, אפליקציות ייעודיות, פודקאסטים בנושא וכן במסגרת טיפולית.
כאשר מטרת התרגול היא הפחתת לחצים ומתחים, יתכן שהמתרגלים יונחו לדמיין את עצמם במקום מרגיע לבחירתם, ואז יונחו לחקור את המקום כאוות נפשם. תרגולים שונים ישלבו אלמנטים מרגיעים אחרים, כגון אנשים קרובים או פעולות מהנות. ההנחיה לרוב תעודד את המתרגל/ת לנסות להתמקד בכל החושים, ולשלב אלמנטים שונים בהם דרושה מיינדפולנס – מדיטציה, נשימה סרעפתית והרפיה גופנית.
מה זה דמיון מודרך? ואיך זה עובד?
השיטה מסתמכת על תגובות פיזיולוגיות אוטומטיות של גופנו למה שאנו מדמיינים.
כך למשל, כאשר אנו שקועים בחיזיון של מקום או התרחשות כלשהי, תתפתח בגופנו תגובה פיזיולוגית הולמת. לדוגמה, אם נדמיין את עצמנו במקום שליו, לרוב נחווה בגופנו ירידה במתח השרירים, האטת הנשימה והדופק ויתכן אף תחושה נעימה בבטן ובחזה.
אם קשה לכם להאמין שלדמיון יש כוח להשפיע על הגוף באופן כה מידי, העלו בעיני רוחכם סיטואציה שממנה אתם פוחדים, נניח מבחן שעליכם לצלוח בשבוע הבא, ושימו לב לשינוי המיידי בתחושותיכם. תשוו השפעה זו לזו של פעילות שאהובה עליכם.
את הקשר בין המיינד והגוף ניתן לרתום גם להירגעות.
למי זה מיועד?
מחקרים מראים כי תרגול יומיומי של דמיון מודרך יביא להפחתה בסטרס גם בקרב מי שאינו סובל מקשיים פסיכולוגיים משמעותיים, ומסייע גם למתמודדים עם בעיות נפשיות שונות. (לקריאה נוספת אודות טיפול בסטרס)
לצד זאת, דמיון מודרך עשוי לסייע לסובלים ממחלות פיזיולוגיות שונות, לסובלים מכאב כרוני כמו חולי סרטן. נמצא גם כי הוא מעודד את פעילות המערכת החיסונית.
באילו טיפולים פסיכולוגיים מתאים לשלב דמיון מודרך?
טיפול בכאב
מחקרים בתחום בחנו את ההשפעות של דמיון מודרך על אספקטים שונים של התמודדות עם כאב כרוני, ביניהם הפחתת חוויית הכאב עצמה, שיפור התפקוד היומיומי והגברת תחושת השליטה של האדם המתמודד עם כאב, והממצאים נראים מבטיחים.
שימוש בדמיון מודרך בטיפול בכאב עשוי לכלול דימויים של מקומות וחוויות מרגיעים כפי שתואר מקודם, אך מטפלים עשויים אף להנחות את המתרגלים לדמיין את עצמם מתנהלים בסיטואציות שונות כפי שהיו מתנהלים אילולא היו סובלים מכאב כרוני, או לדמיין את עצמם בריאים וחזקים.
מחקרים מבוקרים מצאו כי לתרגולים אלו יש אפקט חיובי על כאב תוך מספר חודשים.
בקרב הסובלים מפיברומיאלגיה למשל, דמיון מודרך עשוי לשפר את התפקוד היומיומי. ישנן תיאוריות שונות בנוגע למנגנונים האחראים על השפעות אלו, ביניהם ההשערה כי השינוי מתווך על ידי שינויים הורמונליים. השערה נוספת גורסת כי הדמיון המודרך מקנה למתרגלים שליטה קשבית, ומלמד את המתרגלים להסיט קשב מן הכאב וכך לחוות אותו כעוצמתי פחות.
טיפול בחרדה
תחום נוסף שבו מתאים לשלב תרגול דמיון מודרך הוא בטיפולים בהפרעות שמערבות חרדה (למשל בטיפול בפוביות, בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית או בהפרעת דחק פוסט-טראומטית).
מחקרים מצביעים על כך שהסובלים מחרדה מרוויחים מתרגול יום-יומי של הרפיה באמצעות דמיון מודרך, אך זהו אינו השימוש היחיד בדמיון המסייע למתמודדים עם הפרעות אלו.
אחד העקרונות המרכזיים בטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים בחרדה הוא עקרון החשיפה, הקובע כי חשיפה מדודה ומדורגת לגירוי המפחיד מסייעת להפחתת חרדה ממנו. כחלק מיישום עיקרון החשיפה, מטפלים שונים משלבים בטיפול גם חשיפה באמצעות הדמיון.
פעמים רבות חשיפה בדמיון תשמש כשלב ביניים לפני החשיפה לדבר האמיתי – למשל, אדם עם פוביה ממעליות עשוי לתרגל דמיון מודרך של עלייה במעלית, בטרם יפסע לצד המטפלת לתוך מעלית אמיתית.
מקרים המצריכים גישה טיפולית שונה בדמיון מודרך
לא בכל טיפול ניתן לבצע חשיפה לגירוי המפחיד עצמו, מסיבות שונות.
למשל, לא נבקש ממטופלת שחווה מחשבות טורדניות מבעיתות לגבי האפשרות שמא תנהג באלימות קשה כלפי בתה, להתמודד עם סיטואציה שכזו במציאות. במקרה כזה, מטפלים ישתמשו באופן בלעדי בחשיפה בדמיון.
באופן דומה, בהפרעת דחק פוסט-טראומטית, מטפלים עשויים להדריך את מטופליהם לשוב בדמיון לאירוע שטבע בנפשם את הטראומה, וזאת על מנת לאפשר להם לעבד מחדש את האירוע, תוך כדי שימוש בפרוטוקולים המיועדים לכך, למשל בטיפול באמצעות PE או EMDR.
עבודה טיפולית זו עשויה להפחית את החרדה והסטרס שהאדם מצוי בו. שימוש בדמיון יכול אף לסייע למטופל ולמטפל גם יחד, לבנות נרטיב חדש לטראומה, שעמו ניתן להתמודד.
לסיכום
המסע שלכם במחוזות הדמיון המודרך נגמר לעת עתה… אתם נפרדים מהמרחב השקט שיצרנו יחד… אתם מתכוננים לפקוח את העיניים… אולי אתם מרגישים שמחים על כך שרכשתם ידע חדש, אולי אתם נרגשים לגלות עולם שלם שלא הכרתם, או שאולי נותרתם מבולבלים, תוהים: 'מה לעזאזל קראתי עכשיו'… זכרו, אין נכון ולא נכון – לא בדמיון מודרך.
