ראיון שהתקיים בשפה הערבית ברשת "אלחורה" (החופשייה) אשר משדרת בעולם הערבי.
מתראיינת וכתבה בעברית אודות הראיון –
מנאל אבו חק, פסיכותרפיסטית
במסגרת הריאיון עלו שאלות כגון: האם תחושות מתח וחרדה הינם נורמליים? כיצד ניתן לזהות מתח אצל ילדים צעירים? מה קורה במצבים של מלחמות, עוני, גירושין? וכיצד ניתן לעזור לילדים בתקופות משבריות כאלו?
בתשובות שלי התייחסתי לכך שתחושות של מתח וחרדה הינן תחושות נורמליות שלרוב מופיעות סביב שינויים שצריכים לעבור בחיים (כגון שינויים התפתחותיים אצל ילדים) ולקראת מפגש עם הבלתי נודע. התייחסתי לחשיבות ביטויי ההכלה מצד הבוגר האחראי כלפי הילד, מתן תיקוף ולגיטימציה לרגש של הילד ואזהרה מפני שלילת הרגש שהילד חש. כמו כן דיברתי על חשיבות ההטרמה וההכנה את הילד לשינויים שיודעים שעומדים לקרות בחייו. כן התייחסתי לחשיבות ההקשבה לפחדים שהילד מבטא ומתן הרגעה ושמירה ככל הניתן על חווית ביטחון ומוגנות אצל הילד.
עלתה גם השאלה מצד המראיינת האם מתח וחרדה יכולים להשפיע על התפקוד הלימודי של הילד ועל הישגים לימודיים? עניתי כי זוהי אפשרות קיימת, כיוון שבעת תחושת מתח, הקשב והפניות הנפשית ללמידה מצומצמים יותר וזה לפגוע בתפקוד הלימודי של הילד.
שאלה נוספת הייתה כיצד ניתן לזהות אצל ילדים שהם מצויים במתח או שחווים חרדה? בתשובה שלי הסברתי כי אכן ילדים צעירים לרוב לא מסוגלים לבטא רגשותיהם באופן ישיר ועל כן במצבים כאלו על ההורה לעקוב אחר שינויים התנהגותיים אצל הילד שיכולים לפעמים להעיד על כך שהוא במצב של חרדה. לדוגמא ילד שהופך להיות תלותי מאוד ונצמד להורים או שמתחיל להתנהג בחוסר שקט ו/או שנהיה לו סף תסכול נמוך.
נשאלתי גם לגבי שיטות הטיפול המקובלות במצבים שחווים מתח וחרדה. התייחסתי לכך שיש סוגי טיפול שונים , כמו טיפול דינמי שחוקר אחרי השורשים של החרדה ומסייע למטופל דרך פיתוח מודעות אישית לאמץ דרכי התמודדות אפקטיביים יותר לגורמים שעוררו אצלו את החרדה. דרך טיפול נוספת הינה טיפול התנהגותי קוגניטיבי שבמסגרתו יש עבודה על ניתוח סיטואציות שעוררו חרדה אצל המטופל וסיוע בשינוי חשיבתי סביב פירוש סיטואציות אלו ובהתאם גם שינוי התנהגותי. יש גם טיפול בחשיפה הדרגתית (התנהגותי) לאובייקט שמעורר חרדה, זאת בייחוד במצבים של פוביות. התייחסתי גם לכך שיש שיטות התערבות כמו מיינדפולנס ולימוד טכניקות הרגעה עצמית המבוססים על התמקדות בנשימה ובקשב למה שמתרחש בגוף.
שאלה נוספת שעלתה הינה מה עושים כאשר האדם או הקרובים אליו מזהים שהוא מצוי במצוקה עקב טראומה שעבר, והאם הוא יכול להיעזר בחברים או במאמן (קואצ'ר) כדי להתגבר על זה? בתשובה שלי התייחסתי לכך שבמצבים של טראומה חשוב מאוד שהטיפול יינתן על ידי איש מקצוע המומחה בבריאות הנפש ובטיפול בטראומה, כיוון שאחד המאפיינים של אנשים שסובלים מפוסט טראומה זה הימנעות מלדבר על הטראומה עצמה והתעסקות בענייני חיים יומיומיים, זאת בשל הכאב שההיזכרות בטראומה מעוררת בו. חשוב שהמטפל יהיה מודע ורגיש למטופל במצב זה, יחד עם זאת עליו להחזיק כל הזמן את הנושא של הטראומה ושעיבוד הטראומה הינו מהותי ביותר לריפוי של המטופל.
עלתה גם השאלה לגבי הפנייה לטיפול תרופתי במצבים של חרדה. עמדתי בעניין זה הייתה שחשוב שהפנייה לטיפול תרופתי תיעשה לאחר שהניסיונות להתגבר על החרדה באופן עצמאי או בסיוע טיפול פסיכולוגי לא עזרו. אך חשוב להדגיש שכאשר שוקלים אפשרות זו חשוב לפנות לאיש מקצוע מומחה – פסיכיאטר.
