מאת: נועה שידלו
אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא תהליך המסייע לפסיכולוגים קליניים להעריך את התפקוד הפסיכולוגי של מטופל/ת.
מדובר בהערכה מקיפה שמשמשת לצרכים שונים, מאבחון של הפרעות נפשיות להבנת תכונות אישיותיות ואיתור תחומי חוזק וחולשה יחסיים. במאמר זה נבחן מהו אבחון פסיכודיאגנוסטי, למה הוא משמש ומה כדאי לדעת עליו. כמו כן נתייחס לנושא של הערכה נוירופסיכולוגית, אשר יכולה לשמש חלק מהאבחון הפסיכודיאגנוסטי הכולל.
מהו אבחון פסיכודיאגנוסטי?
אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא דרך לבצע הערכה שיטתית של התפקוד הפסיכולוגי, הרגשי והקוגניטיבי של האדם.
ההערכה כוללת שימוש במבחנים, ראיונות ותצפיות במטרה לאסוף מידע על המחשבות, הרגשות, ההתנהגויות ומערכות היחסים של האדם.
מהן המטרות העיקריות של אבחון פסיכודיאגנוסטי?
אבחון של הפרעות בריאות הנפש
אחת מהמטרות המרכזיות של הערכה פסיכודיאגנוסטית היא לאבחן הפרעות ומחלות נפשיות, כגון דיכאון, הפרעות חרדה, פגיעה בביקורת המציאות, פסיכוזה, סכיזופרניה ועוד.
אבחנה זה עשויה לסייע בקביעת אבחנה פסיכיאטרית לצרכים שונים, וכן במיצוי זכויות וקבלת סיוע מגורמים שונים, כגון ביטוח לאומי ואף קבלת סל שיקום.
תכנון של תוכנית הטיפול
האבחון מסייע למטפלים לבנות תוכניות טיפול אשר מותאמות באופן אישי לצרכי האדם.
על ידי הבנה של הגורמים אשר תורמים לדחק פסיכולוגי, המטפל/ת יכול/ה להמליץ על דרכי התערבות מותאמות, בין מדובר בפסיכותרפיה, שקילת אפשרות של טיפול תרופתי או שילוב בין השניים.
הערכת אישיות
ניתן להיעזר באבחון זה כדי לקבל מידע אודות תכונות אישיות וכן חוזקות וחולשות של האדם.
הערכות מסוג זה יכולות לסייע במצבים שונים, כגון ייעוץ תעסוקתי או זוגי.
הערכות פורנזיות
בהקשר המשפטי, אבחון פסיכודיאגנוסטי משמש למשל כדי לבחון את מצבו הנפשי של האדם בעת ביצוע פשע, להעריך את מידת המסוגלות לעמוד לדין ואת רמת הסכנה שיבצע פשעים נוספים.
הערכות אלה הן חלקי בלתי נפרד מהחלטות משפטיות שונות.
מהו התהליך של האבחון הפסיכודיאגנוסטי
- ראיונות קליניים – תהליך זה מתחיל לרוב עם ראיון קליני, בו המטפל/ת אוספ/ת מידע על האדם, ונשאלות שאלות בנוגע לחששות והדאגות שלו, ההיסטוריה האישית והמשפחתית ונסיבות חייו. ראיון זה משמש כנותן הקשר להערכה.
- בדיקות פסיכולוגיות – מבחנים פסיכולוגיים שונים שמטרתם להעריך נושאים שונים הקשורים למצבו הרגשי של האדם ולאישיותו. בין המבחנים ניתן למצוא מבחני אינטליגנציה, אישיות ובדיקת סימפטומים (למשל, של דיכאון או חרדה).
- תצפיות – המטפל/ת יצפה במטופל/ת בעת ההערכה, וישים לב לסימנים של מצוקה, פגיעה קוגניטיבית או התנהגויות מסוימים שעשויות להיות רלוונטיות להערכה (למשל, האם הלבוש מרושל? האם נוצר קשר עין עם המטפל/ת? ועוד). לעיתים, המטפל/ת תבקש/יבקש מידע נוסף מבני משפחה, בני זוג, חברים או גורמים מקצועיים שונים במטרה לקבל תמונה מלאה יותר אודות התפקוד של האדם.
- מתן פידבק ודוח – לאחר סיום ההערכה, ימלא המטפל/ת דו"ח מקיף, אשר יכלול את הממצאים והתרשמויות האבחנתיות שלו, המלצות לטיפול ומידע רלוונטי נוסף עבור המטופל/ת.
מי רשאי לבצע אבחון פסיכודיאגנוסטי?
ישנה רגולציה בישראל אשר מגדירה מי ראשי לבצע איזה אבחון משום שקיימים אבחונים מסוגים שונים.
בניגוד לאנשי מקצוע שונים הרשאים לעשות אבחונים בתחום שלהם, כמו פסיכיאטרים ונוירולוגים, או פסיכולוגים חינוכיים אשר מורשים לבצע אבחון פסיכו-דידקטי, כאשר מדובר ב-אבחון פסיכודיאגנוסטי, הוא יבוצע על ידי פסיכולוגים קליניים אשר קיבלו הכשרה מיוחדת בתחום זה.
מתי מתבצעים אבחונים פסיכודיאגנוסטיים?
לרוב, יומלץ על אבחון פסיכודיאגנוסטי בעקבות הצורך בהבנה מקיפה יותר של מצבו הפסיכולוגי ו/או התפקודי של אדם אשר מציג תסמינים שונים אשר מפריעים לו ו/או לסביבתו. לדוגמא, צוות בית הספר יכול להפנות ילד לפסיכולוג חינוכי כאשר מתקשה בבית הספר (חברתית, לימודית, מגלה בעיות התנהגות/משמעת עיקשות).
סיבה נוספת לאבחון עשויה להיות חשש להפרעות קשב וריכוז, אוטיזם או לקויות למידה שונות בקרב ילדים. יש מקרים בהם אנשי מקצוע (למשל, פסיכיאטר, נוירולוג) מתקשים לעשות אבחנה מבדלת ללא מידע נוסף זה.
האבחון ייסייע בתהליך האבחנתי וכן בהמשך, בקביעת הטיפול המתאים. בנוסף, אנשים אשר נחשפו לאירועים טראומטיים ומציגים תסמינים שעלולים להצביע על התפתחות PTSD (post-traumatic stress disorder) לעתים יעברו גם כן אבחון ממוקד טראומה, במטרה להעריך את היקף וחומרת תסמיני הטראומה ו/או למדוד התקדמות בטיפול.
מהי הערכה נוירופסיכולוגית ומתי היא נחוצה?
תהליך אבחוני נוסף שטרם הוזכר הינו ההערכה הנוירופסיכולוגית, אשר נעשה על ידי פסיכולוגים קליניים או שיקומיים שקיבלו הכשרה מיוחדת בתחום זה.
באמצעות מגוון מבחנים קוגניטיביים מיוחדים וראיון קליני מקדים, ניתן לקבל פרופיל תפקודי בתחומים מנטליים שונים, כולל תפקודי שפה, תפיסה סנסורית, קשב וריכוז, זיכרון, יכולת למידה, חשיבה לוגית, וויסות רגשי ועוד.
הדבר יכול לסייע בקביעת רמות תפקוד עכשוויות, אשר ניתן להשוות לרמות תפקוד מצופות אם קיימות נורמות תפקודיות המאפשרות השוואה ביחס לקבוצת גיל, מין והשכלה. בנוסף, ניתן לקבוע האם נצפית ירידה תפקודית בהשוואה לתפקוד והישגים קודמים (ניתן להיעזר בבני משפחה ואנשים אחרים עבור מידע נוסף, ככל שיידרש.)
במקרים כמו פגיעת ראש כתוצאה מתאונה, מפרצת מוחית או חשד למחלה נוירולוגית פרוגרסיבית, מומלץ לעשות הערכות נוירופסיכולוגיות בתקופות זמן שונות.
הדבר יסייע לקבוע האם קיימת מגמת שיפור או ירידה קוגניטיבית/תפקודית לעומת מדידות קודמות. לעתים, ממצאים אלה יהוו מעין ״בדיקת מעבדה״ עבור רופאים פסיכיאטרים ונוירולוגים המתבקשים לסייע לבית המשפט במקרים שונים של תביעה מול חברות הביטוח.
