כתבת מערכת
מה בין הטיפול ב"חתונה ממבט ראשון" לבין הטיפול במציאות?
אחת הסדרות הנצפות כיום בישראל היא "חתונה ממבט ראשון". מטרתה המוצהרת של הסידרה היא להתאים בני זוג פוטנציאלים דרך "חתונה" של מספר זוגות, כאשר בני הזוג בכל חתונה וחתונה אינם מכירים זה את זה מראש. לעיני הצופים, הם עוברים תהליך של היכרות ושל התפתחות קשר, הכולל גם ירח דבש, סופשבוע חגיגי עם הזוגות האחרים ושלל שיחות, אירועים ומפגשים. היחסים בין בני הזוג מעוררים עניין בקרב צופים רבים, גם בגלל ההיבט הרכילותי-מציצני, וגם בגלל האפשרות להפיק תובנות מהצפייה בתוכנית – על החיים שלנו, על מערכות היחסים שלנו, ועל מי שאנחנו באופן כללי.
לצד הזוגות "הנשואים", מככב גם זוג נוסף – צמד פסיכולוגים שאחראים על בחירת זוגות מתאימים (לפי ההפקה בעלי מקצוע נוספים מעורבים בתהליך זה) וכן על הליווי של הזוגות בשלבים שבהם הם מכירים ומפתחים מערכות יחסים. התכנית, שכוללת סצנות שמדמות טיפול אינדיבידואלי (שיחה עם אחד מבני הזוג) לצד סצנות שמדמות טיפול זוגי, מעוררת עניין גם בגלל דמויותיהם של הפסיכולוגים. צופים רבים עוסקים באמירות ובהתייחסויות שלהם, ואילו בעלי מקצוע בתחום הטיפול נוטים להסתכל על עצם נוכחותם בסידרה בצורה ביקורתית – שהרי מטרתם של הפסיכולוגים בתכנית היא לא טיפול באנשים, אלא השתתפות בהפקה שמטרתה רייטינג גבוה.
יש מקום לביקורת על התכנית, לרבות השתתפותם של הפסיכולוגים בה, אך במאמר זה לא נעסוק בלגיטימציה של הסדרה, אלא בניסיון לחשוב באילו היבטים הטיפול שמוצג בתוכנית מייצג באופן נאמן את הטיפול כפי שמתרחש "במציאות", כשאין מצלמה בחדר, ובאילו היבטים לא.
אהבה זה כל הסיפור
הטיפול בסידרה הוא בבירור אינו טיפול. אבן היסוד בטיפול היא שאפשר להגיד כל מה שרוצים, וכל מה שנאמר וקורה בחדר נשאר בין כתלי החדר. לכן המטופלים יכולים להרגיש בטוחים, שכל מה שקורה או נאמר בטיפול הוא רק לטובתם, שהרי מדובר בעבודה בשיתוף פעולה. בהקשר זה מומלץ בחום להקשיב לפודקאסט של think&drink different עם פרופ' יורם יובל, אשר מיטיב לתאר בשפה בהירה מהו טיפול. כמובן שהעובדה שמשתתפים בסידרה פסיכולוגים שמדברים עם המשתתפים אינו הופך את השיחות ביניהם לטיפול, מעצם העובדה שזה אינו נשאר ביניהם ואין כאן חוזה טיפולי פורמלי.
שכל מה שקורה או נאמר בטיפול הוא רק לטובתם שהרי
השיחות של הפסיכולוגים עם המשתתפים הם בנושא ממוקד – כל כולו עוסק בביסוס מערכות היחסים של אותם זוגות 'נשואים', ובשימור שלהן. גם במציאות, אנשים רבים ניגשים לטיפול משום שיש להם קושי בנושא הזה, והמפגשים הטיפוליים אכן עוסקים בכך – בין אם באופן ממוקד ובין אם באופן כללי יותר.
טיפול דינמי בא לעזור לנו להכיר את הפנטזיות, המשאלות, החלומות, הפחדים שלנו, ולהבין שעל מנת להתמודד איתם עלינו לעשות דרך. הפנטזיה שקיימת בבסיס התכנית הזו היא,ף שנוכל למצוא מיד את הדרך אל האושר, ממבט ראשון, אך לרוב החיים מלמדים שאלו הן רק פנטזיות במציאות, רק אם נסכים להתאמץ, לטעות, ליפול, לאבד את הדרך, להתאכזב, להידחות, להיות לבד, רק כך נגיע למטרות שחשובות לנו.
אהבה זה אכן כל הסיפור, אבל לרובנו כנראה שהראשון שנפגוש הוא לא זה שנכון לנו. בכל תחום. יהיה זה מקצוע, זוגיות או מקום לחיות בו. והאמת היא שייתכן שזה גם לא יהיה השני. זה יהיה תהליך, בו אנחנו נגלה מי אנחנו ומה אנחנו רוצים באמת. לוקח זמן לדעת את זה ושווה לקחת את הזמן הזה, כי הידיעה שאנחנו שלמים עם בחירותינו לא תסולא בפז. גם אם יש דברים שידענו לגבי עצמנו מגיל צעיר, אם הם נכונים לנו, הידיעה תתחזק ותהיה מגובה בנתונים עדכניים יותר.
על מעשה הפרשנות
בטיפולים נפשיים רבים, בעיקר דינמיים, המטפלת עוסקת גם בפרשנות: היא והמטופל/ת מחברים בין התרחשויות ממשיות ונפשיות שקורות בהווה, לבין אירועים שקרו בעבר הרחוק – בדגש על היחסים המשמעותיים שהופנמו עם הדמויות ההוריות בילדות, – לכך קוראים, בשפה המקצועית, "יחסי אובייקט"- הקשר שהופנם בין אני עצמי לאחרים. כך קורה גם בסדרה: למשל, שני בני זוג בעונה השלישית של הסדרה הם הדר ודניס. התוכנית במעורבות הפסיכולוגים עוסקת ברתיעה הראשונית של הדר מדניס, שקשורה לכך שאביה שלה הוא גם ממוצא רוסי.
אסוציאציות
אחד הדברים שהופכים את הטיפול בסידרה ללא-מייצג הוא הנושא של מרחב פתוח לאסוציאציות. בטיפול. גם בסוג הטיפולים שמתרחש כיום, המטופלת מדברת במקרים רבים באופן אסוציאטיבי וזורם: היא יכולה לדבר על מזג האוויר, על הוריה, על בן זוגה, על העבודה שלה, על המטפלת שלה, ובסופו של דבר היא והמטפלת ימצאו את הדרך לקשר בין הדברים ולהגיע לתובנות טיפוליות שיועילו למטופלת. למשל – ניתן להגיד למטפלת שהאופן שבו היא מתמודדת עם אתגרים בעבודה מקביל לאופן שבו היא מתמודדת עם אתגרים בזוגיות, או בדיוק להיפך: להציע לה להתמודד עם אתגרים בזוגיות בהתאם לאופן המוצלח שבו היא מתמודדת עם אתגרים בעבודה – הכל, כמובן, בכפוף לסיפור האישי של אותה מטופלת.
לעומת זאת, הטיפול בסדרה הוא מאוד צר. המשתתפים אמורים לעסוק ולדון בנושאים ספציפיים ביותר – הקשר שלהם עם החתן/הכלה, ואין הזמנה לדבר באופן פתוח על מה שעולה בנפש ובמחשבה. וברור, שגם נוכחותן של המצלמות לא מאפשרת לדבר על כל נושא ונושא. המצלמות, כלומר הידיעה שהדברים ישודרו לקהל הרחב, אינה מאפשרת להגיע לאותה פתיחות ואותנטיות המתאפשרים בחדר טיפול סגור ומוגן. אפשר אף לומר שבגלל שאין כאן באמת אפשרות לאינטימיות, אי אפשר לדעת מה מתוך הדברים היה נאמר, או כמה מתוך הדברים שנאמרו משקפים את מה שהרגישו אלו שנמצאים בחדר.
קיימים היום גם טיפולים קצרים וממוקדים בהם מדברים בעיקר על נושא אחד שעליו הוסכם מראש שיהיה מוקד הטיפול. הם נקראים טיפולים קצרי מועד ונמשכים 12-15 מפגשים. ההבדל הוא שבטיפולים הללו המטרה היחידה היא להצליח לנסח יחד עם המטופל/ת את היעד החשוב ואת המחסום שמונע להגיע אליו, או אולי, לעבד מחדש חוויה טראומטית בודדה (התרחשות חד פעמית).
הקשר עם המטפל/ת
גם מרכיב זה לא מייצג בצורה נאמנה חלק גדול מהטיפולים הפסיכולוגיים. המטפלים בסידרה מרבים לתת עצות פרקטיות למטופלים שלהם ולשתף אותם בכל תובנה שעולה על דעתם, הרבה יותר ממה שקורה בטיפול, ובעיקר בטיפול בגישה הדינמית (טיפול "קלאסי").
מטבע הדברים, טיפול רגיל כולל הרבה יותר עצירות, השהיות. המטפל/ת לא תמיד יודע/ת מה להגיד, ולפעמים, גם אם יש השערות באשר למצב המטופל/ת, יהיה ערך רב לא להגיד את הדברים באופן חד משמעי או מהר מדי – יש גם ערך לכך שהמטופל יגיע לתובנות בעצמו ובקצב שלו. השתיקה בטיפול היא אלמנט רב-כוח, כזה שמאפשר למטופל/ת להישאר עם המחשבות והרגשות הסוערים או השלווים בנוכחותה של דמות מכילה ושומרת. בסדרה אין סצנות שבהן המטפלים והמטופלים יושבים זה מול זה ושותקים – פשוט מפני שלא מדובר ברגע טלוויזיוני.
עוד חשוב להגיד, שבמציאות הקשר בין מטפלים למטופלים כולל עוד רבדים. בין היתר, המטופל עובר תהליך נפשי שבמסגרתו הוא לרוב רואה במטפלת דמות הורית, ומייחס אליה כל מיני תכונות שראה בעבר באנשים קרובים אליו (תהליך נפשי זה קרוי העברה -טרנספרנס). טיפולים רבים מתמקדים גם ביחסי המטפל והמטופל, משום שבעזרת היחסים האלה אפשר ללמוד איך המטופל מתנהג "בעולם האמיתי", מחוץ לספת הטיפולים. לדוגמא, אם בעבר המטופל חשש מתגובה כועסת של הורים ביקורתיים, הוא עלול לנסות לרצות את המטפלת ולחשוש מביקורתה. המטפלת, שמרגישה את החשש הזה, יכולה לעזור לו להבחין שבקשר איתה חשוב שינסה לפעול באופן שמתאים לו ולאו דווקא מתוך הרצון להתאים עצמו אליה.
אז זה טיפול או לא טיפול?
הטיפול בסידרה "חתונה ממבט ראשון" לא באמת יכול לדמות טיפול אמיתי – מעצם העובדה שהוא מוצג בטלוויזיה, לצרכי בידור. טיפול אמיתי הוא בראש ובראשונה לטובת המטופלים. לנגד עיניהם של המטפלים קיימת טובת המטופלים. יש חוקים נוקשים שנועדו לסייע בכך שיהיה ברור שלמטפלים לא יהיו רווחים משניים מעבר למה שקורה באופן מפורש בחדר. אסור באיסור חמור לדבר על מטופלים באופן שיחשוף אותם בניגוד לרצונם. עצם היות הסידרה לצרכי בידור מנצלת ניצול ציני את הנכונות של המשתתפים לחשיפה עצמית לטובת צרכים אחרים, ובכך פוגעת בכללים הבסיסיים של טיפול ובמידה שבה אפשר להאמין שהמטפלים יפעלו לטובת המטופלים.
ייתכן שכצופים התעניינתם באפשרות לפנות לטיפול בעקבות הסיטואציות שראיתם בסידרה. חשוב שתדעו – מצד אחד, הסידרה אכן מציגה, גם אם באופן שטחי יחסית, את הציר המרכזי שסביבו סובבים טיפולים רבים – עיסוק באדם, בחוויותיו, ובמערכות היחסים שבחייו. מצד שני, טיפול אמיתי הוא במקרים רבים תהליך ארוך יותר, מורכב יותר, כזה שיש בו פחות דרמות ושיאים, ויותר תהליכים נפשיים בלתי-נראים. נשמע מפרך, כמו הרבה דברים בחיים, אבל כשזה משמעותי, זה מאוד משתלם. אפשר לגלות דברים על עצמנו שלא היינו מעזים לדעת לבד. העזרה שמתקבלת על ידי שיתוף המטפל/ת בעולם שלנו, יכולה לעזור לנו להבין ולנסח מה חסר, מה אנחנו רוצים ומרגישים, ולהעז לצאת לדרך על מנת להשיג זאת. טיפול יכול להסב את תשומת ליבנו לשורשי ההתנהגויות שלנו, שחשבנו שזה חלק ממי שאנחנו ולא נוכל אחרת. זה מפעים לגלות שאפשר אחרת. טיפול הוא לרוב דרך לשינוי ולתקווה שיהיה טוב יותר.
וזיכרו גם החיפוש אחר הטיפול הנכון לכם הוא חלק מהדרך.