מאת: נועה שידלו
אוטיזם, הפרעה ברצף האוטיזם או הספקטרום האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder) הוא שונות שבסיסה הוא נוירו-התפתחותי.
אוטיזם הוא בעל השפעה על התקשורת, ההתנהגות והיחסים החברתיים של המתמודדים איתו. אוטיזם אינו דבר שניתן לפתור, אך טיפול יכול לסייע להתמודדות עם קשיים המקושרים לאוטיזם, ובכך להוביל לשיפור באיכות החיים של אנשים על הספקטרום.
במאמר זה נבחן גישות טיפוליות שונות שיכולות לסייע לאנשים על הספקטרום האוטיסטי.
מאפיינים של אוטיזם
חשוב לזכור כי כל אדם עם אוטיזם הוא ייחודי והשילוב בין המאפיינים או חומרתם עשויים להשתנות מאדם לאדם.
עם זאת, בין המאפיינים המרכזיים ניתן למצוא:
אתגרים בתקשורת חברתית
אנשים עם אוטיזם עשויים לחוות קשיים בתקשורת מילולית ובלתי מילולית.
למשל, קושי בליזום ולנהל שיחות, קושי בהבנת מסרים חברתיים בלתי-מילוליים, ביצירת קשר עין ובפרשנות של שפת גוף והבעות פנים.
בשל אתגרים אלו, אנשים עם אוטיזם עשויים לחוות קושי ביצירה ובשמירה על מערכות יחסים.
רגישויות חושיות
אנשים רבים עם אוטיזם עשויים לחוות רגישויות חושיות שונות, בהן הם מגיעים ביתר או בתת תגובתיות לגירוי חושי (אור, מגע, ריח, טעם/מרקם או צליל).
הם עשויים להגיע למצבים של הצפת חושים כאשר קיים גירוי חושי חיצוני או דווקא לחפש אחר גירויים חושיים בניסיון לווסת את החוויה החושית שלהם.
דפוסי התנהגות, תחומי עניין או פעילויות מצומצמים וחזרתיים
דפוסי התנהגות חזרתיים יכולים למשל לכלול תנועות גוף נשנות (טלטול היד או נענוע) וקושי ביציאה משגרה קבועה.
הם עשויים להתעניין מאד בנושאים מסוימים. התנהגויות אלו, לצד שגרה קבועה, מספקות תחושה של נוחות ומרגיעות חרדה אך גם פוגעות ביכולת להיות גמישים או לגלות ספונטניות.
קשיים בתפקודי מנהליים
תפקודיים מנהליים הם תהליכים קוגניטיביים שקשורים בתכנון, ארגון, פתרון בעיות ו-וויסות עצמי.
אנשים עם אוטיזם (בדומה גם לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז, למשל) עשויים להתקשות עם כישורים אלה, ויחוו קשיים בתכנון זמן, מעבר בין פעילויות, תיעדוף משימות ויכולת להסתגל לשינויים.
כישורים אלה הם בעלי השפעה על היכולת לחיים עצמאיים, הישגים לימודיים ובתחומי קריירה וגם על פעילויות יומיומיות.
חשיבות הטיפול באוטיזם
כפי שראינו, ישנם מספר קשיים ייחודיים אשר מאפיינים אנשים על הספקטרום האוטיסטי ועשויים להוביל לאתגרים בחיי היומיום ובמערכות יחסים.
זיהוי נכון וקבלת תמיכה וליווי עשויים להקל מאוד על חלק מהקשיים. לעיתים גם המשפחות של המתמודדים עשויות לחוות קשיים ולהזדקק לעזרה וליווי כדי ליצור סביבה מכילה, אמפתית ומסייעת.
יתרה מכך, זיהוי מוקדם של המאפיינים וקבלת אבחון יכולים ליצור שינוי משמעותי ולסייע לשפר את איכות חייהם של המתמודדים עם אוטיזם.
אוטיזם ומצבים נוספים
לעיתים האוטיזם עשוי להופיע לצד אבחנות נוספות, כגון הפרעת קשב וריכוז (ADHD), חרדה, דיכאון ואפילפסיה.
אבחנות אלו הינן בעלות השפעה נוספת ומהותית על ההתנהגות, התפקוד ומערכות היחסים של אותם אנשים ויוצרות אתגרים נוספים למתמודדים עמן.
דרכי טיפול באוטיזם
ישנם מגוון טיפולים שיכולים לסייע למתמודדים עם אוטיזם ביניהם קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, טיפול תרופתי ועוד.
במאמר זה נשים את הדגש על טיפול שעוסק באתגרים הבינאישיים הייחודיים של האוטיזם.
ניתוח התנהגות יישומי (Applied Behavior Analysis)
זוהי שיטת טיפול בינאישי מבוססת ראיות במתמודדים עם אוטיזם.
הדגש בשיטה הוא על עידוד וחיזוק התנהגויות חיוביות לצד הפחתה של התנהגויות מאתגרות דרך תצפיות שיטתיות וניתוח נתונים.
בשיטה זו ישנו פירוק של משימות או כישורים אל משימות קטנות יותר ואפשריות לביצוע שמסייעות לפיתוח וחיזוק כישורים.
פיתוח יכולות חברתיות
כפי שראינו, אוטיזם מאופיין על ידי קשיים בתקשורת ואינטראקציות חברתיות.
בפיתוח יכולות חברתיות ניתן דגש על למידה ותרגול של מיומנויות וכישורים חברתיים כגון יצירה והשתתפות בשיחות, פיתוח יכולת לפענח הבעות פנים וביטוי רגשי, ועל כן, שיפור בהבנת מסרים בלתי-מילוליים ופיתוח אמפתיה.
כמו כן, ניתן לפתח ולתרגל ביטוי רגשות שונות (למשל, שמחה, כעס, עצב, אכזבה ועוד). ניתן לעשות זאת בין היתר על ידי משחקי תפקידים.
טיפול CBT (Cognitive-Behavior Therapy)
טיפול זה יכול לסייע למתמודדים עם אוטיזם לבחון את החיבורים בין המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלהם.
בטיפול מסוג זה, המטפל/ת והמטופל/ת פועלים יחד לזהות מחשבות בלתי-מסתגלות אשר מובילות להתנהגויות שאינן מסייעות לאדם והחלפתן במחשבות והתנהגויות מותאמות ובעלות השפעה חיובית על חיי של האדם.
טיפול במשחק (לילדים)
טיפול בילדים נעשה לרוב באמצעים של משחק שכן דרך המשחק ניתן להבין טוב יותר את עולמו הפנימי של הילד, שאינו בשל עוד להביע זאת דרך מילים מפורשות.
ילדים עם אוטיזם לעיתים ישחקו "אחרת" מילדים ללא אוטיזם, למשל, ימנעו מלשחק עם אחרים או יתמקדו בחלק מסוים מהצעצוע (כגון גלגלים).
דרך המשחק ילדים עם אוטיזם יכולים להביע את עצמם, והם יכולים ללמוד וליצור קשר עם אנשים אחרים דרך המשחק. לכן, טיפול במשחק יכול לסייע לשיפור הכישורים החברתיים והרגשיים שלהם, לפיתוח הבעה עצמית וליצירה וחיזוק של קשרים.
סיוע למשפחות של מתמודדים עם אוטיזם
האוטיזם הוא בעל השפעה לא רק על המתמודד/ת אלא גם על המשפחה.
זה טבעי מאוד שמשפחות עם אוטיזם יחוו קשיים שונים על רקע זה ויזדקקו לסיוע ותמיכה מסוגים שונים.
ישנם מספר דברים שעשויים לסייע למשפחות שמתמודדות עם אוטיזם:
- מידע רלוונטי ומהימן – משפחות עם אוטיזם עשויות לחוש הצפה רגשית וחוסר אונים סביב קבלת האבחנה וגם בשלבים נוספים בהמשך ולהזדקק למידע אמין בדרכם להבין טוב מהו אוטיזם. מידע יכול לסייע מאוד בכך שהוא מפחית את חוסר האונים וחוסר הוודאות, מאפשר מסגרת תיאורטית לדברים המתרחשים, מסייע לחזות מה עשוי להתרחש בהמשך, מציע אפשרויות לאיך ניתן להתמודד עם האתגרים בצורה יעילה וגם מפחית מתחושת החריגות ומסייע לנרמל את ההתמודדות. יתרה מכך, המידע יכול גם לסייע למשפחות כאשר הן מחליטות על דרכי טיפול ואסטרטגיות התמודדות.
- בניית רשת תמיכה – משפחות המתמודדות עם אוטיזם צריכות תמיכה רחבה והבנה מסביבתן הן ברמה הרגשית והן ברמה הפרקטית (למשל, סיוע בטיפול בבני משפחה נוספים עקב חוסר פניות). רשת תמיכה יכולה לכלול קרובי משפחה וחברתים וכן הצטרפות לקבוצות תמיכה של משפחות נוספות. למידה מניסיון של אחרים היא משמעותית ובני משפחות יכולים לספק עצה מניסיון ותחושת שייכות. באופן זה, חלק מהבדידות שעשויה להופיע לצד ההתמודדות מקבלת מענה והמשפחה מרגישה פחות לבד.
- תקשורת פתוחה בין בני המשפחה – האוטיזם לא משפיע רק על האדם המתמודד עמו אלא על כל בני המשפחה ועל כל מערכות היחסים בתוך המשפחה. לכן, חשוב לדגול ולהקפיד על תקשורת פתוחה בין בני המשפחה סביב אתגרים, קשיים, חוזקות וקונפליקטים או דילמות. חשוב שבני המשפחה ירגישו שהם יכולים לשתף את רגשותיהם ודאגותיהם, כמו גם את הצלחותיהם. לא פעם יהיו אלה האח או האחות שאינם מתמודדים עם אוטיזם שירגישו נטושים ושכל תשומת הלב של ההורים הולכת לאח/ות המאובחנים. לכן, חשוב לשים לב גם לקולות האלה ולאפשר להם מקום.
- יצירת שגרה – כפי שהשגרה מסייעת למתמודד/ת עם האוטיזם, כך היא יכולה לסייע גם לכל בני המשפחה. שגרה מייצרת יציבות ומפחיתה את מצבים לא צפויים שיש להם פוטנציאל להסלים או לעורר חרדה. נסו לייצר לוחות זמנים קבועים ואף תלו יומן שבועי או לוח שנה שיסייע ליצירת לו"ז ברור לכל בני המשפחה ויקל על מעברים.
- טיפול עצמי וזמן איכות – לא פעם בני המשפחה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים יקריבו על הצרכים שלהם. בזמן הקצר זה עשוי לעבוד אך כאשר מדובר בהתמודדות לטווח הארוך עשויים להיות לכך נזקים משמעותיים על בני המשפחה ועל המשפחה כולה. לכן, חשוב להקפיד לשים דגש גם על הצרכים של שאר בני המשפחה, לייצר שגרה שכוללות פעילויות פנאי ומנוחה. זכרו שכדי להיות שם עבור אחרים עליכם להיות קודם כל שם עבור עצמכם – רק כך תמנעו שחיקה ותייצרו איזון חיי משפחה.
- קבלו ליווי מקצועי – מטפלים, מחנכים, צוותים רפואיים או פרא-רפואיים הם שם עבורכם. היעזרו בהם כאשר אתם חווים דילמות או קשיים שונים. הם יוכלו לספק הכוונה, לסייע לבניית אסטרטגיה או לבחון התקדמות.
