מאת: נועה שידלו
בתקופת הקורונה ובשיא הסגרים מצאנו את עצמנו מבלים ימים שלמים בבית מבלי לצאת. עבור חלק מהאנשים, השהייה הממושכת בבית הייתה קשה מאוד.
כאשר נפסקו הסגרים והחיים חזרו לשגרה יחסית, אנשים רבים מצאו את עצמם מבוהלים מעצם היציאה מהבית וההגעה לסופר או לעבודה לאחר תקופה ארוכה. פחד זה מזכיר במידת מה את התחושות שחווים אנשים הסובלים מאגורפוביה.
אך בניגוד למתואר מעלה, תחושות אלה אינן זמניות או נובעות מסיטואציה חיצונית. אז מהי? והאם ישנו לאגורפוביה טיפול יעיל?
מהי אגורפוביה?
אגורפוביה היא סוג של הפרעת חרדה.
המילה אגורפוביה מורכבת מהמילים היווניות ״אגורה״ (כיכר השוק) ופוביה (פחד).
למרות התפיסה הרווחת כי אגורפוביה היא פחד משהייה בחללים פתוחים, אגורפוביה היא בכלל פחד קיצוני ובלתי רציונלי משהייה במצבים אשר בעת סכנה, קושי או בושה, הבריחה מהם תהיה מאתגרת או שלא ניתן יהיה לקבל בהם עזרה במקרה הצורך. לדוגמה: בעת נסיעה בתחבורה ציבורית או אפילו בעת כל יציאה מהבית.
אגורופוביה עשויה להופיע לבד או לצד קשיים נפשיים נוספים.
איך מזהים אגורפוביה?
אגורפוביה עשויה להתבטא כ:
- פחד מעזיבת הבית
- פחד מנסיעה בתחבורה ציבורית
- פחד מאיבוד שליטה במקומות ציבוריים
- פחד משהייה במצבים חברתיים לבד
- פחד מחללים סגורים או פותחים
- פחד מאיזורים הומי אדם
- תחושת חוסר אונים
אדם הסובל מאגורפוביה ונמצא בסיטואציה מעוררת לחץ עבורו יכול לחוות תסמינים דומים להתקף פאניקה:
- נשימה מואצת או תחושת מחנק
- כאב בחזה
- צמרמורות
- שלשול
- תחושות נימול
- רעד
- דופק מואץ
- תחושת בחילה או סחרחורת
- הזעה
כתוצאה מתסמינים אלו, אנשים הסובלים מאגורפוביה עשויים להימנע ככל הניתן מסיטואציות המעוררות אצלם לחץ, חרדה, תחושת חוסר אונים או מבוכה ולפתח התנהגויות המסייעות להימנעות להמשך (למשל, עבודה מהבית או הזמנת קניות באינטרנט).
בנוסף, הם עשויים לפתח תלות באחרים כדי שיסייעו להם עם פעולות או סיטואציות מעוררות לחץ או ילוו אותם כאשר היציאה מהבית הכרחית.
מהן הסיבות לאגורפוביה?
על אף שלא ניתן להגיד בדיוק מה הגורם לאגורפוביה, ישנם מספר גורמי סיכון:
- היסטוריה משפחתית של אגורפוביה
- היסטוריה של טראומה או התעללות
- פוביות נוספות, הפרעת חרדה כללית (GAD) או חרדה חברתית
- חשיפה לאירועי חיים קשים כגון מוות של אדם קרוב (ראו גם התמודדות עם אובדן)
סוגי טיפול באגורפוביה
טיפול התנהגותי קוגנטיבי (CBT)
באופן כללי, טיפול CBT מבוסס על הרעיון שמחשבות שאינן מסייעות מובילות להתנהגויות מזיקות, ולכן יש צורך בבניית דרכי חשיבה חדשות שיסייעו לשיפור איכות החיים.
הטיפול יכול לסייע לסובל מאגורפוביה לזהות את המחשבות המקדימות שעוברות בראשו ומעוררות מצוקה וכן ללמוד דרכים חדשות להגיב ולהתמודד עם מצבים אלה.
1. טיפול EMDR
במהלך טיפול EMDR ניתן להתחקות אחר ולזהות את אירועי החיים השליליים אשר תרמו להופעת האגורפוביה ולטפל בכך באופן ממוקד, באמצעות ההליכים המאפיינים שיטת טיפול זו.
משך ההכנה והטיפול הכולל יהיו תלויים במידת קשיי התפקוד ובמספר הארועים אותם יהיה צורך לעבד.
2. טיפול פסיכותרפיה
טיפול בשיחות יכול לסייע לסובל מאגורפוביה להתמודד עם ההשלכות השליליות של ההמנעות על חייו וכן לאפשר לו להתמודד בהדרגתיות עם סיטואציות מעוררות לחץ בצורה מבוקרת ומלווה.
3. טיפול בחשיפה
טיפול בחשיפה יכול לסייע עם אגורפוביה.
פחד מוביל להימנעות, והימנעות ארוכת טווח מעצימה את הפחד. טיפול בחשיפה מייצר חשיפות מלוות והדרגתיות לסיטואציה מעוררת הפחד בסביבה בטוחה, במטרה לצמצם את עוצמת הפחד ואת ההימנעות.
טיפול תרופתי
במידה ובוחרים בטיפול תרופתי, מומלץ לשלב אותו עם סוג טיפול נפשי נוסף מהמוצעים מעלה.
טיפול תרופתי יכול לכלול תרופות נוגדות חרדה להרגעת התסמינים או תרופות נוגדות דיכאון.
מתי כדאי לפנות לטיפול?
בשל האופי ההמנעותי של האגורפוביה, החיים של הסובלים ממנה עשויים להיות מאוד בודדים ומוגבלים.
אגורפוביה יכולה לפגוע באיכות החיים של הסובלים ממנה, ולהשפיע על כל תחומי התפקוד: משפחה, זוגיות, עבודה ועוד. לכן, אם אתם חוששים שאתם סובלים מאגורפוביה, מומלץ לפנות להתייעצות או אבחון ולקבל טיפול מתאים.
במצבים של אגורפוביה קלה או בשלב ראשוני, ניתן לנסות טכניקות עזרה-עצמית שונות כגון פעילות גופנית וסדר יום קבועים, אכילה מאוזנת, הימנעות מצריכה מוגזמת של אלכוהול, סמים וקפאין ותרגול של טכניקות הרגעות כגון מדיטציה, יוגה או תרגול נשימות.
