חרדות אצל ילדים

נועה שידלו

פחד נורמלי או חרדה?

פחד הוא רגש לגיטימי, והוא חשוב ואף הכרחי להישרדות של בני אדם ושל חיות. בעזרת הפחד אנו יודעים לזהות מצבים מסוכנים ולהגן על עצמנו מפניהם.

ילדים, שמודעים לעובדת היותם קטנים וחלשים, חווים פחדים ודאגות מעת לעת. ישנם פחדים בעוצמות גבוהות שמאפיינים תקופות שונות בהתפתחות של ילדים. למשל, תינוקות החל מגיל 6-7 חודשים עשויים לחוש מצוקה כאשר הם רחוקים מהוריהם או כאשר הן רואים אדם שאינם מכירים (חרדת הזר). אצל ילדים מעט גדולים יותר יכולים להופיע פחדים נוספים, כגון פחד מחושך או ממפלצות.

חרדה אצל ילדים: מתי הפחד הנורמטיבי הופך לבעיה?

כאשר הפחדים והדאגות הופכים תכופים או קיצוניים ומשפיעים על התפקוד של הילד, הם דורשים התייחסות.

ישנם כלים רבים שהורים יכולים לנסות כדי לסייע לילדם להתמודד עם הפחדים. עם זאת, במידה והמצב אינו משתפר, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית אצל מטפל מוסמך לעבודה עם ילדים.

לגונן או לתמוך?

הורים עשויים להגביר את החרדות של ילדיהם, אפילו מבלי להתכוון לכך. לרוב זה יקרה כאשר ההורה, שצופה מראש מצבים בהם הילד יחווה מצוקה, מנסה לגונן עליו מפני הרגשות השליליים ולמעשה, מעודד הימנעות.

כהורים, כאשר אנו רואים את ילדנו במצב של מצוקה, ישנה נטייה טבעית לנסות לגונן עליו (או עליה). עם זאת, חשוב שנאפשר לילד להתמודד בעצמו, באופן שתואם לגילו, בליווי עידוד ותמיכה זמינה מצדנו.

בסופו של דבר, הילד יצטרך ללמוד להתמודד עם מצבי חרדה או מצוקה, ולא תמיד נוכל להיות שם כדי ללוות אותו.

עומר וליבוביץ (2007) הפרידו בין הורות מגוננת להורות תומכת: בעוד ההורה המגונן נמצא בעמדה אקטיבית של הגנה, ההורה התומך לוקח חלק בתהליך ההרגעה, אך מאפשר לילדו להתמודד בכוחות עצמו. ההורה התומך מכיל את הסבל והקושי של הילד, אך גם עוזר לו לגייס את המשאבים שלו (פנימיים וחיצוניים כאחת) כדי לחזור לתפקוד.

עקרונות בהתמודדות עם פחדים או חרדות אצל ילדים:

• זכרו כי המטרה היא לא להעלים את הפחד, אלא לעזור לילד להכיל ולהתמודד איתו.
• אל תמנעו ממצבים שיכולים להעלות את רמת החרדה אצל ילדכם: הימנעות מלמדת את הילד כי אכן המצב כל כך איום שאי אפשר להתמודד איתו והחרדה מתגברת. זכרו, ככל שהילד ימנע מהדבר המפחיד, הוא יהפוך למפחיד עוד יותר. נסו לאפשר לילד לחוות את המצב המפחיד באופן הדרגתי ובהתאם לרמת החרדה. לדוגמא, ילד החושש להישאר לבד בבית של חבר יוכל לנסות להישאר בחדר נפרד כאשר ההורה איתו בבית החבר, ולאחר מכן להיפרד מההורה לפרקי זמן הולכים ומתארכים.
• כבדו את התחושה של ילדיכם (אל תאמרו, "זה בכלל לא מפחיד") אך נסו לסייע לו להסתכל על המצב בצורה מציאותית וחיובית ("זה באמת יכול להיות מפחיד, אבל אני מאמין שאתה יכול להתמודד ואני כאן לתמוך בך.“)
• נסו להוות דוגמה אישית וספרו לו כיצד אתם מתמודדים עם מצבים מעוררי חרדה בחייכם.

ערכה לויסות רגשי במצבי מצוקה או חרדה

כלי פרקטי במצבי חרדה הוא ערכה מותאמת אישית, שהילד יכול לקחת איתו למצבים מעוררי חרדה בהם ההורה לא נמצא לידו כדי לווסת אותו רגשית, למשל בגן או בבית הספר. הערכה יכולה להכיל מספר חפצים פיזיים, תזכורות כתובות או מצוירות ופעילויות קלות לביצוע. הערכה עשויה לסייע לילד לעצור את הידרדרות החרדה ולהיכנס למצב של עיגון וקרקוע.

דוגמאות לחפצים לערכה:

• כדורי לחץ מעיכים
• בובה אהובה
• תמונה של משפחה או חברים
• ריח מרגיע (למשל, שמן לבנדר)
• כרטיסי הרגעות (למשל, "קח שלוש נשימות")

חשוב לתווך לילד את הערכה בצורה מותאמת לגילו, ולאפשר לו להתנסות בה תחילה עם ההורה בסביבה בטוחה. ניתן לומר לו למשל, "אנחנו מכינים לך (או: נכין ביחד) ערכה שתעזור לך להתמודד כשאתה מפחד, ושמים בתוכה את הבובה האהובה עלייך. כך, אם תרגיש שאתה מפחד בגן, תוכל ללכת לתיק, להוציא את הערכה ולומר שלום לבובה שלך".

לאחר שירגיש בטוח, הילד יכול להתחיל לתרגל את השימוש בה לבד מחוץ לבית. כך, במצבי מצוקה, הוא ידע מה לעשות וכיצד להגיב, וירגיש ביטחון במצבים, שלרוב מאופיינים בפחד או בחוסר אונים.

חרדה אצל ילדים – מקורות:

עומר, ח. וליבוביץ, א. (2007). פחדים של ילדים: איך לתמוך במקום לגונן. ספרים הוצאה לאור.
שידלו, נ. וברנדויין, ח. (2021). הרצאה: בניית והטמעת "ערכה טיפולית להפחתת מתח וחרדה" לילדים המטופלים במכון להתפתחות הילד בבני ברק וחווים קשיים בויסות רגשי. במסגרת הכשרה מעשית במכבי שרותי בריאות, מחוז מרכז.