התמודדות רגשית עם טיפולי פוריות ובעיות פוריות

מאת: נועה שידלו

בישראל קיים יחס מיוחד לפיריון וילודה, והחברה הישראלית מעודדת הבאת ילדים לעולם ברמה החברתית, התרבותית, הדתית, הלאומית והחוקית (למשל, דרך סבסוד של טיפולים שונים כגון הקפאת ביציות והפריה חוץ גופית).

מלבד הלחץ החברתי, זוגות מתמודדים לא פעם גם לחץ מסביבתם הקרובה.

זוגות רבים מתמודדים עם בעיות פוריות ועוברים טיפולים שונים במטרה להביא ילדים לעולם. החל משנות ה-90 המוקדמות, חל שימוש בטכניקה חדשה (Intracytoplasmic sperm injection – ICSI) המתמקדת בעקרות גברית באותם מקרים בהם טיפולי הפרייה חוץ גופית (IVF – in vitro fertilization) קונבנציונליים, הקיימים יותר זמן ועל כן יותר מוכרים לקהל הרחב, לא אפשריים.

על אף שכיחות התופעה של בעיות פוריות (כ- 10%-15% מהזוגות יחוו בעיות פוריות) עדיין זהו נושא שרק לאחרונה הפך למדובר יותר, בין היתר דרך סלבריטאיות ששיתפו בטיפולי הפוריות שהן עברו.

על טיפול ב-ICSI פחות שומעים, אולי משום שגברים רבים מתביישים להתייחס לכך בפומבי, בשל חשש שבעיית פוריות מעידה על פגיעה בגבריותם. טיפולי פוריות ובעיות פוריות עלולים להיות שוחקים מאוד ולהשפיע בין היתר על הזוגיות, הגוף, הדימוי העצמי והמצב הנפשי. במאמר זה נעסוק בהתמודדות רגשית עם בעיות פוריות וטיפולי פוריות.

מהו אי-פיריון?

בעוד חלק מהאנשים מצליחים להיכנס להריון מהר, לאחרים זה לוקח יותר זמן. לרוב, במידה ולא הצלחתם להיכנס להריון בתוך שנה של ניסיונות, מומלץ לפנות לרופא/ת נשים להמשך בירור.

לרוב, אבחנה של אי-פיריון תגיע רק לאחר יותר משנה במהלכה ניסיתם ללא הצלחה להיכנס להריון באופן טבעי בעת ביוץ.

הסיבות הנפוצות לאי-פיריון הן:

• בעיות ביוץ
• זרע באיכות נמוכה
• נזק או חסימה בחצוצרות
• אנדומטריוזיס – מצב בו תאים הדומים לאלו שנמצאים ברירית הרחם המרפדת את פנים הרחם מתפתחים מחוץ לרחם.
• גיל בקרב נשים

כיום ישנם טיפולי פוריות מתקדמים וזוגות רבים פונים לקבלת טיפולי פוריות. מלבד הלחץ והקושי המקושר לקשיי הפוריות עצמם, גם עצם הפניה וקבלה של טיפולי פוריות נמצאו קשורים לרמות גבוהות יותר של חרדה, דיכאון ומתח.

טיפולי פוריות כוללים:

• טיפול תרופתי לסיוע לביוץ
• הליכים ניתוחיים, למשל במקרה של צלקות ברחם או אנדומטריוזיס
• סיוע בתהליכי קליטה כגון הפרייה חוץ גופית (IVF) או הזרעה תוך רחמית.
• טיפול באי פריון גברי (לדוגמא, באמצעות הזרעה אינטרה-ציטופלסמית או ICSI).

ההשפעות הפסיכולוגיות של אי-פיריון

הורות היא אחד המעברים המרכזיים בחיי הבגרות בקרב נשים וגברים. לכן, הלחץ והמצוקה שבאי מימוש המשאלה לילד עשויה להוביל לתסכול, כעס, דיכאון, חרדה, בדידות, אובדן שליטה, בעיות זוגיות וקושי בתפקוד מיני.

בנוסף, הקושי להביא ילדים באופן טבעי עלול להעלות תחושות של בושה, אשמה ופגיעה בביטחון העצמי. למרות השכיחות הגבוהה של התופעה, נשים וגברים רבים אשר מתמודדים עם אי-פיריון אינם משתפים את המשפחה והחברים.

ההימנעות משיתוף עלולה גם להגביר את תחושת הבדידות של הפרט ושל הזוג. באופן לא מפתיע, הסיכון להתפתחות דיכאון, חרדה ומצוקה גבוה יותר בקרב מטופלי פוריות. בנוסף, זוגות מתמודדים גם עם סטיגמה, תחושות אובדן, פגיעה בזהות ואף תחושה שמשהו בהם פגום או לא שלם.

עצות להתמודדות עם הקושי הרגשי סביב אי-פיריון וטיפולי פוריות

התמקדו בהווה

הימנעו ממחשבות על מה הייתם יכולים או אמורים לעשות בעבר, אין לכם שליטה על העבר או על העתיד ואתם יכולים להתמקד רק בהווה.

תטפלו בעצמכם

תדאגו לישון טוב, לאכול טוב, להתאמן ולשמור על שגרה בריאה ומאוזנת ככל הניתן, כדי להימנע מהשחיקה הקשורה בסטרס הרב ובמעמסה הגופנית והנפשית סביב הצורך בטיפולי הפוריות והטיפולים עצמם.

הרשו לעצמכם להרגיש

זה טבעי לחוש תסכול, בושה, כעס, עצב או כל רגש אחר שאתם חווים.

הרשו לעצמכם להתפרק, לבכות ולחוש גם רגשות קשים.

שמרו על ערוץ תקשורת פתוח עם בן/בת הזוג שלכם

תקופה רגישה זו עלולה להוביל לריחוק והסתגרות.

השתדלו לשתף אחד את השני ברגשות ובצרכים שלכם. במידת ואת עוברת טיפולי פוריות, שתפי את בן/בת זוגך בצרכים שלך בתקופה זו.

היא / הוא עשויים לחוש חוסר אונים מול המצב והדבר עלול להוביל לאי הבנות. במידה ואתה מתמודד עם אי פריון זכרי, דע שאתה לא לבד ושתף את בת/בן הזוג שלך.

שתפו אחרים

בין אם זו חבר/ה קרוב/ה או בן/בת משפחה, שתפו אחרים בתחושות שלכם ובקשו תמיכה.

פנו לקבלת עזרה מקצועית

במידה ואתם מרגישים מצוקה, שקלו פנייה לטיפול פרטני / זוגי.